ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כח · משנה י
קוּרְקוּרְתָּהּ. שׁוּלַיִם וְתַחְתִּית, כְּמוֹ קַרְקְרוֹת הַכֵּלִים:
עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת פִּיהָ. שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה. שֶׁאֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְטֻמְאָה עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת כָּל מְלַאכְתָּהּ:
שָׁבִיס שֶׁלָּהּ. מִלְּשׁוֹן הַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרוֹנִים. צִיּוּר שֶׁעוֹשִׂים עַל הַסְּבָכָה לְנוֹי, עוֹמֵד עַל מִצְחָהּ וּמַקִּיף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. וּבִפְנֵי עַצְמוֹ נַמִּי חָשִׁיב, שֶׁהוּא עָשׂוּי לַהֲסִירוֹ מִשָּׁם וְלָתֵת אוֹתוֹ בִּסְבָכָה אַחֶרֶת:
הַחוּטִין שֶׁלָּהּ. שֶׁבָּהֶן קוֹשְׁרִים הַסְּבָכָה עַל הָרֹאשׁ:
טְמֵאִים מִשּׁוּם חִבּוּר. שֶׁאִם נִטְמֵאת הַסְּבָכָה נִטְמְאוּ הַחוּטִים עִמָּהּ דְּאִלּוּ הַחוּטִים בְּלֹא סְבָכָה לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים טֻמְאָה: אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הַשֵּׂעָר. שֶׁל הָרֹאשׁ, טְהוֹרָה: