ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כז · משנה יב
שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּקְרַע. וְלֹא נֶחְלְקוּ הַקְּרָעִים זוֹ מִזּוֹ:
וּבְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּכִּסֵּא. אִם הַקֶּרַע כָּל כָּךְ גָּדוֹל עַד שֶׁכְּשֶׁמְּשִׂימִים הַבֶּגֶד עַל הַכִּסֵּא וְיֵשֵׁב עָלָיו בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּכִּסֵּא:
טָהוֹר. דְּבָטַל לֵיהּ מִתּוֹרַת בֶּגֶד:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵין הַקֶּרַע כָּל כָּךְ שֶׁיִּגַּע בְּשָׂרוֹ בַכִּסֵּא, לֹא בָטַל מִתּוֹרַת בֶּגֶד, וְטָמֵא:
שֶׁנִּמְהָה מִמֶּנּוּ. שֶׁבָּלָה מִמֶּנּוּ. וְדֻגְמָתוֹ מְהוּהָה שֶׁטְּלָיָהּ עַל גַּבֵּי בְרִיאָה דִּתְנַן לְעֵיל בְּסוֹף פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה תְרִיסִין. וּכְשֶׁבָּלָה חוּט אֶחָד מִבֶּגֶד שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְצֻמְצָמוֹת, נִתְמַעֵט שִׁעוּרוֹ וְטָהוֹר:
אוֹ שְׁנֵי חוּטִין מַתְאִימִין. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתַי, דְּמַתְאִימִין קָאֵי נַמִּי אַקֶּשֶׁר. וְהָכִי קָתָנֵי, נִמְצְאוּ בָהּ שְׁנֵי קְשָׁרִים מַתְאִימִין אוֹ שְׁנֵי חוּטִים מַתְאִימִין. מִשּׁוּם דְּאִם שְׁנֵי חוּטִים קְשׁוּרִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּבֶגֶד אֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחָם, וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל [שַׁבָּת דַּף עד] אִי מִתְרְמֵי תְרֵי קִטְרֵי בַהֲדֵי הֲדָדֵי שָׁרֵי חַד וְקָטַר חַד. וּשְׁנֵי חוּטִים הַמַּתְאִימִין, שֶׁדֶּרֶךְ הָאֲרִיגָה שֶׁהָעֵרֶב נִכְנָס לְתוֹךְ הַשְּׁתִי אֵין שְׁנֵי חוּטִים נִכְנָסִים בְּסֵדֶר אֶחָד אֶלָּא בְמָקוֹם שֶׁזֶּה נִכְנָס זֶה יוֹצֵא, וּכְשֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין נֶחְשָׁב הָאֶחָד כְּמִי שֶׁאֵינוֹ:
הֶחֱזִירָהּ. לַבַּיִת:
טְמֵאָה. דְּהָא הָדַר אַחְשְׁבַהּ:
לְעוֹלָם הַשְׁלָכָתָהּ מְטַהֲרַתָּהּ. כְּלוֹמַר כִּי הַאי גַּוְנָא מִטַּמְאָה וּמִטַּהֶרֶת אֲפִלּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים בַּיּוֹם:
אַרְגָּמָן וּזְהוֹרִית טוֹבָה. חֲשִׁיבֵי וְלֹא מְבַטְּלָה לְהוּ [מִתּוֹרַת בֶּגֶד]. וּזְהוֹרִית טוֹבָה הוּא הַמֶּשִׁי הַצָּבוּעַ כרמיז"י בְּלַעַ"ז:
אַף מַטְלִית חֲדָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. דִּינָהּ כְדִין אַרְגָּמָן וּזְהוֹרִית טוֹבָה, וְלֹא מְבַטְּלָה לַהּ אַשְׁפָּה מִתּוֹרַת בֶּגֶד:
כֻּלָּן טְהוֹרִין. אִם הֻשְׁלְכוּ לָאַשְׁפָּה, אֲפִלּוּ אַרְגָּמָן וּזְהוֹרִית טוֹבָה:
לֹא הֻזְכְּרוּ. אַרְגָּמָן וּזְהוֹרִית טוֹבָה לֵחָלֵק מִשְּׁאָר בְּגָדִים:
אֶלָּא מִפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. דְּאִם מְצָאָם בָּאַשְׁפָּה לֹא אָמְרִינַן מִדַּעַת הִשְׁלִיכָם, וּבָעוּ הַכְרָזָה, דְּמִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתַיְהוּ לֹא מִיַּאֲשֵׁי הַבְּעָלִים. וּשְׁאָר בְּגָדִים דְּלָא חֲשִׁיבֵי, אִם מְצָאָם בָּאַשְׁפָּה לֹא בָעוּ הַכְרָזָה. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: