ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כז · משנה א
הַבֶּגֶד מִטַּמֵּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל, מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, מִשּׁוּם מוֹשָׁב, מִשּׁוּם אֹהָלִים, מִשּׁוּם אָרִיג, מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְשֻׁנֶּה שִׁעוּרוֹ זֶה מִזֶּה. כֵּיצַד, בֶּגֶד שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל, כְּגוֹן צְרוֹר מַרְגָּלִית דִּתְנַן לְעֵיל, אוֹ בֵית קִבּוּל שֶׁמֶן, אוֹ בֵית קִבּוּל שַׁעֲוָה, שִׁעוּרוֹ בְכָל שֶׁהוּא. [וּמִשּׁוּם מוֹשָׁב, אִם נִטְמָא] בְּמִדְרַס הַזָּב, שִׁעוּרוֹ אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְאִם נַעֲשָׂה אֹהֶל לַמֵּת דִּכְתִיב (במדבר יט) וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל, אֵין טָמֵא בְּפָחוֹת מִטֶּפַח עַל טֶפַח. וְאִם הוּא אַבְנֵט אוֹ חֲגוֹר, מִטַּמֵּא מִשּׁוּם אָרִיג, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא בֶגֶד, שֶׁאֵין בְּרָחְבּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, אֲפִלּוּ הָכִי טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָרִיג. וְיָלְפִינַן לֵיהּ מִשַּׂק, מַה שַּׂק טָווּי וְאָרִיג אַף כָּל טָווּי וְאָרִיג. וְכָל שְׁאָר טֻמְאוֹת אֵין בֶּגֶד מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, דְּאֵינוֹ חָשׁוּב לֹא לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים וְאֵינוֹ קָרוּי בֶּגֶד:
הַשַּׂק. הוּא הָאָרִיג מִשֵּׂעָר וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים:
מִשּׁוּם אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת. דְּשִׁעוּר שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת [עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת] אֵין בּוֹ:
הָעוֹר מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה. דְּלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְלֵית בֵּיהּ נַמִּי מִשּׁוּם אָרִיג:
הָעֵץ מִשּׁוּם שְׁנַיִם. דְּלֵית בֵּיהּ טֻמְאַת אֹהָלִים, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין, כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים. וְלֵית בֵּיהּ נַמִּי מִשּׁוּם אָרִיג, וְלֹא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ:
הַחֶרֶס מִשּׁוּם אֶחָד. מִשּׁוּם בֵּית קִבּוּל בִּלְבַד. דְּלֵית בֵּיהּ כָּל הָנֵי דְאָמְרִינַן. וּמִדְרָס נַמִּי לֵית בֵּיהּ, דִּכְתִיב בְּמִדְרַס הַזָּב (ויקרא טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ, מַה הוּא שֶׁיֶּשׁ לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה אַף כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה, פְּרָט לְחֶרֶס שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה מִשְׁכָּב לַזָּב:
אֵין לוֹ אֲחוֹרָיִם. שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מְקַבֵּל טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו, כְּדִכְתִיב (ויקרא יא) וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ וְגוֹ'. וְאִם נָגְעָה טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו לֹא נִטְמָא כְּלָל:
שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם אָרִיג. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעוֹר, דַּאֲפִלּוּ חֲתָכוֹ לִרְצוּעוֹת דַּקּוֹת וַאֲרָגָן אֵינוֹ חֲשׁוּב אָרִיג: