ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כד · משנה טז
סְבָכוֹת. כִּפָּה שֶׁנּוֹשְׂאוֹת הַנָּשִׁים עַל רֹאשָׁן, עֲשׂוּיָה כְּעֵין רֶשֶׁת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ נְקָבִים דַּקִּין:
שֶׁל יַלְדָּה. רָאוּי לִישִׁיבָה, וּלְכָךְ טְמֵאָה מִדְרָס:
שֶׁל זְקֵנָה. מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִים עָלֶיהָ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִישִׁיבָה. וּבַתּוֹסֶפְתָּא תַנְיָא, שֶׁל זְקֵנָה טְמֵאָה מִדְרָס, שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלֶיהָ וּפְעָמִים יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ. וְשֶׁל יַלְדָּה שֶׁמַּקְפֶּדֶת עַל כֵּלֶיהָ, אֵינָהּ יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ, וּלְכָךְ טְמֵאָה טְמֵא מֵת:
וְשֶׁל יוֹצְאוֹת הַחוּץ. סוּדָר שֶׁנּוֹתְנוֹת הַנָּשִׁים עַל רֹאשָׁן כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת לַחוּץ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, יוֹצְאוֹת הַחוּץ, תַּרְגּוּם זוֹנָה נַפְקַת בָּרָא, כְּלוֹמַר סְבָכוֹת שֶׁל זוֹנוֹת:
טְהוֹרוֹת. לְפִי שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבוֹת כְּלִי. פֵּרוּשׁ אַחֵר, סְבָכוֹת שֶׁנִּקְרְעוּ וְרֹב שְׂעַר הָאִשָּׁה יוֹצֵא לַחוּץ, שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת רֹב שְׂעַר רֹאשָׁהּ שֶׁל אִשָּׁה: