ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כד · משנה א
שְׁלֹשָׁה תְרִיסִין הֵן. שְׁלֹשָׁה דִינִים חֲלוּקִין זֶה מִזֶּה יֵשׁ בִּתְרִיסִין, דְּהַיְנוּ מָגִנִּים:
תְּרִיס הַכָּפוּף. הַמְּצוּיִין אֶצְלֵנוּ, שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הָאָדָם מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת:
טָמֵא מִדְרָס. דְּעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה, שֶׁשּׁוֹכְבִים עָלָיו בַּמִּלְחָמָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁטָּמֵא טְמֵא מֵת, דְּקַיְמָא לָן כָּל הַטָּמֵא מִדְרָס טָמֵא טְמֵא מֵת:
שֶׁמְּשַׂחֲקִים בּוֹ בַּקֻּמְפּוֹן. בַּשָּׂדֶה שֶׁל עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, בָּאִים שְׁנַיִם כָּל אֶחָד חַרְבּוֹ בְיָדוֹ וּתְרִיס קָטָן עָגֹל שֶׁאֵינוֹ כָפוּף בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּלְמֵדִין לְהָגֵן כָּל אֶחָד בְּמָגִנּוֹ שֶׁלֹּא יַכֵּהוּ חֲבֵרוֹ. וְקוֹרִין לוֹ אשגרימ"ר בְּלַעַ"ז:
טָמֵא טְמֵא מֵת. וְהוּא הַדִּין שֶׁטָּמֵא טֻמְאַת שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה וּשְׁאָר טֻמְאוֹת כֻּלָּן, חוּץ מִמִּדְרָס, שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה אִם שָׁכַב עָלָיו הַזָּב אוֹ יָשַׁב, אֶלָּא רִאשׁוֹן כְּמַגָּעוֹ שֶׁל זָב:
וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין. תְּרִיס קָטָן בְּיוֹתֵר שֶׁהָעַרְבִיִּים עוֹשִׂים לְדִיצָה וּלְשִׂמְחָה וְלִשְׂחוֹק, וְאֵינוֹ כְלִי שֶׁל תַּשְׁמִישׁ: