ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כב · משנה ט
כֹּפֶת. חֲתִיכַת עֵץ עָבָה וּרְחָבָה. וְהָכִי מַשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ בַתּוֹסֶפְתָּא:
סֵרְקוֹ. צִיְּרוֹ:
וְכִרְכְּמוֹ. צְבָעוֹ בְכַרְכֹּם:
וְעֲשָׂאוֹ פָנִים. פִּסְּלוֹ בְמַעֲצָד וְהִשְׁוָהוּ בִרְהִיטְנִי, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִים לוֹ פָנִים יָפִים:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. דְּמוֹשָׁב הוּא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. דְּכַחֲתִיכַת עֵץ בְּעָלְמָא חֲשִׁיב:
עַד שֶׁיָּחֹק. שֶׁיַּחְקֹק בּוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָה:
הִתְקִינָן לִישִׁיבָה טְהוֹרִים. מִמִּדְרָס. לְפִי שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין לִישִׁיבָה וּבָטְלָה דַעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם:
סֵרְגָן בְּגֶמִי. עַל פִּיהֶן, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת:
טְמֵאִין. דְּאֵין הַתֶּבֶן וְהַמּוֹכִין יְכוֹלִין לִפֹּל, וַחֲזִי לִישִׁיבָה: