ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כב · משנה ז
שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָו. מִלּוּחוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְמוֹשָׁב:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ בֵית קַבָּלָה. שֶׁהוּא חָלוּל קְצָת וְרָאוּי לְקַבֵּל רִמּוֹנִים, טָהוֹר. וְלֹא מְטַמְּאִינַן לֵיהּ מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל:
מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר. דְּעִקָּרוֹ לִישִׁיבָה עֲבִיד וְלֹא לְבֵית קִבּוּל, וְהוֹאִיל וְנִתְבַּטֵּל הָעִקָּר שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הָיָה חֲשׁוּב כְּלִי, בָּטְלָה הַטְּפֵלָה, וְלֹא מִטַּמֵּא מִטַּעַם שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל. וְכֵן הֲלָכָה. דְּהָכִי תְנַן לְעֵיל פֶּרֶק הַמְפָרֵק גַּבֵּי מִשְׁפֶּלֶת. וּבְפֶרֶק כָּרִים וּכְסָתוֹת גַּבֵּי חֵמֶת: