ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כב · משנה ה
כִּסֵּא שֶׁלֹּא הָיוּ חִפּוּיָו יוֹצְאִים. שֶׁאֵין הַנְּסָרִים בּוֹלְטִים חוּץ מִן הַכִּסֵּא. שֶׁהַכִּסֵּא עָשׂוּי מֵאַרְבָּעָה עֵצִים וּנְסָרִים קְבוּעִין מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹת הַכִּסֵּא עוֹמְדִין גְּבוֹהִים תַּחַת הָעֵצִים מְהֻדָּקִים זֶה אֵצֶל זֶה, וּמִמַּעַל לָעֵצִים לוּחוֹת עֲשׂוּיִין לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן. וְאִם נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְמוֹשָׁב, יָכוֹל לְהַטּוֹת הַכִּסֵּא לְכָל צַד שֶׁיִּרְצֶה וְלֵישֵׁב עַל אוֹתָן הַנְּסָרִים הַקְּבוּעִים בְּשָׁלֹשׁ רוּחוֹת שֶׁל כִּסֵּא, אֲבָל כְּשֶׁהֵן בּוֹלְטִים לַחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ עַל צִדּוֹ. וְחִפּוּיָו דְּהָכָא לָאו כְּחִפּוּיָו דְּרֵישָׁא שֶׁהֵן כְּמוֹ שִׁנַּיִם בּוֹלְטִים, אֶלָּא לַנְּסָרִים שֶׁמְּחַפִּין הָעֵצִים קָרֵי חִפּוּיָו: