ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כב · משנה ג
סַפְסָל. דַּף רָחָב וְאָרֹךְ, בְּרֹאשׁוֹ אֶחָד תָּקוּעַ מִתַּחְתָּיו דַּף גָּבֹהַּ וְכֵן בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי, כְּדֵי לְהַגְבִּיהּוֹ מִן הַקַּרְקַע שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֵישֵׁב עָלָיו:
נִטַּל הַשֵּׁנִי טָהוֹר. וְלֹא דָמֵי לְשֻׁלְחָן דִּכְשֶׁנִּטְּלוּ שָׁלֹשׁ רַגְלָיו טָמֵא, דְּסַפְסָל שֶׁנִּשְׁבְּרוּ שְׁנֵי רָאשָׁיו לֹא חֲזִי לִישִׁיבָה, שֶׁהַיּוֹשֵׁב עָלָיו כְּיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע:
אִם יֶשׁ בּוֹ גֹבַהּ טֶפַח טָמֵא. שֶׁהַדַּף הָעָב טֶפַח חֲזִי לִישִׁיבָה:
שְׁרַפְרַף. סַפְסָל לַהֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל אָדָם:
הַכִּסֵּא שֶׁלִּפְנֵי קַתֶּדְרָא. דִּינוֹ כִשְׁרַפְרַף: