ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כ · משנה ה
כֹּפֶת. כְּלִי הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, וְשֶׁל תְּמָרָה הוּא:
שֶׁקְּבָעוֹ בְנִדְבָּךְ. בְּשׁוּרַת הַבִּנְיָן:
בָּנָה עָלָיו וְלֹא קְבָעוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֻמָּנִים עוֹשִׂים שֶׁבּוֹנִים כִּפָּה עַל גַּבֵּי נְסָרִים וְאַחַר כָּךְ מְסִירִים אוֹתָם:
טָמֵא. אִם יָשַׁב הַזָּב עַל הַבִּנְיָן שֶׁעָלָיו, נִטְמָא הַכֹּפֶת שֶׁתַּחַת הַבִּנְיָן, שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב וְאֶת הַמּוֹשָׁב שֶׁתַּחַת אֶבֶן מְסָמָא. וְכֵן כְּשֶׁקְּבָעוֹ וְלֹא בָנָה עָלָיו וְיָשַׁב הַזָּב עָלָיו כְּשֶׁהוּא קָבוּעַ, טָמֵא, דְּלֹא נִתְבַּטֵּל בְּהָכִי. אֲבָל כְּשֶׁקְּבָעוֹ וּבָנָה עָלָיו, בָּטֵל לְגַבֵּי כֹתֶל וּכְכֹתֶל דָּמֵי:
מַפָּץ. כְּמִין מַחְצֶלֶת עֲשׂוּיָה מִקָּנִים אוֹ מִגֶּמִי:
עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת. שֶׁל עֲלִיָּה:
מַעֲזִיבָה. טִיט וּצְרוֹרוֹת שֶׁל אֲבָנִים שֶׁנּוֹתְנִים עַל גַּבֵּי הַתִּקְרָה. וְכָל כַּמָּה שֶׁלֹּא קָבַע הַמַּפָּץ בַּקּוֹרוֹת וְיָשַׁב הַזָּב עַל הַמַּעֲזִיבָה, נִטְמָא הַמַּפָּץ שֶׁתַּחְתֶּיהָ וְלֹא בָטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי, דְּאִי בָעֵי שָׁקֵיל לֵיהּ. וְכֵן אִם קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו מַעֲזִיבָה וְיָשַׁב הַזָּב עָלָיו, טָמֵא מוֹשָׁב. וְלֹא בָטֵיל עַד שֶׁיִּקְבַּע וְיִתֵּן עָלָיו הַמַּעֲזִיבָה:
כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ. שׁוּלֶיהָ לְמַטָּה:
שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ. שׁוּלֶיהָ לְמַעְלָה: