ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כ · משנה א
הַכָּרִים. עֲשׂוּיִין לְמַלְּאוֹתָן צֶמֶר אוֹ נוֹצָה, וְאָדָם נוֹתְנָן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו:
וְהַכְּסָתוֹת. כְּמוֹ כָרִים הֵן, אֶלָּא שֶׁהֵן אֲרֻכִּים וּגְדוֹלִים וְכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹכֵב עֲלֵיהֶן:
מַרְצוּפִין. כְּמִין שַׂקִּים שֶׁל עוֹר גְּדוֹלִים שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן סְחוֹרוֹת שֶׁמּוֹלִיכִין בַּסְּפִינוֹת:
הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. דְּכָל הָנֵי עֲבִידֵי נַמִּי לִשְׁכִיבָה:
קְלוּסְטוֹר. כְּמִין סַל וּכְפִיפָה שֶׁתּוֹלִין בְּפִי הַבְּהֵמָה, וְנוֹתְנִים בָּהּ מִסְפּוֹא וּשְׂעֹרִים וְהַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת:
תּוּרְמֵל. כִּיס גָּדוֹל שֶׁל עוֹר שֶׁהָרוֹעֶה נוֹתֵן שָׁם כָּל חֲפָצָיו:
כְּרֵיתִית. שַׂק שֶׁל עוֹר קָטָן:
רִבְצָל. חֵמֶת קָטָן שֶׁל עוֹר שֶׁמְּשִׂימִים בּוֹ בְשָׂמִים:
מִזְוָדָה. כְּלִי שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ. תַּרְגּוּם צֵידָה זְוָדִין:
הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. כָּל אֵלּוּ הַשְּׁנוּיִים בַּמִּשְׁנָה, אִם יֵשׁ בְּכֻלָּן הַשִּׁעוּר הַמְפֹרָשׁ בָּהֶן אוֹ יוֹתֵר, מְטַמְּאִין מִדְרָס, דִּמְשַׁמְּשִׁין שְׁכִיבָה עִם מְלַאכְתָּן. אֲבָל בְּפָחוֹת מִכְּשִׁעוּר הַמְפֹרָשׁ בָּהֶן, לֹא:
נִפְחֲתוּ טְהוֹרִין. שֶׁכָּל אֵלּוּ עֲשׂוּיִין לְקַבֵּל, שֶׁהַקִּבּוּל הַהוּא מְכִינָם וּמַזְמִינָם לִהְיוֹת רְאוּיִין לְמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּכְשֶׁנִּפְחַת בָּטַל הָעִקָּר שֶׁהוּא הַקִּבּוּל שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הָיָה קָרוּי כְּלִי:
וּבָטְלָה הַטְּפֵלָה. שֶׁהִיא טֻמְאַת מִדְרָס: