ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יט · משנה ז
תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּמַעְלָן. הַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ:
טְמֵאָה טְמֵא מֵת. דְּכֵיוָן דְּשׁוּלֶיהָ קַיָּמִים אַכַּתִּי חַזְיָא לְתַשְׁמִישׁ. וְדַוְקָא טֻמְאַת מֵת. אֲבָל לֹא טֻמְאַת מִדְרָס, דְּלֹא חַזְיָא לִישִׁיבָה:
נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּן. בְּשׁוּלֶיהָ. בָּטַל בֵּית קִבּוּל שֶׁלָּהּ וּטְהוֹרָה לְגַמְרֵי:
מְגוּרוֹת שֶׁלָּהּ. אוֹצָרוֹת שֶׁבָּהּ, דְּהַיְנוּ חֲדָרִים שֶׁבְּתוֹכָהּ שֶׁלֹּא נִפְחֲתוּ עִמָּהּ, טְמֵאוֹת: