ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ז
כֶּרַע. שֶׁל מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס. שֶׁדָּרַס הַזָּב עַל הַכֶּרַע כְּשֶׁהָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מְחֻבָּר לַמִּטָּה:
כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. דְּחִבּוּר עֲבִיד לָהּ כְּאִלּוּ כֻלָּהּ גוּף אֶחָד:
הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. כְּגוֹן שֶׁנָּגְעָה בְמֵת:
טֻמְאַת עָרֶב. כְּגוֹן שֶׁנָּגְעָה בִטְמֵא מֵת:
וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה. דְּלֹא נִטְמֵאת בִּנְגִיעַת הַכֶּרַע. דְּרִאשׁוֹן הֲוָה, וְאֵין אָדָם וְכֵלִים מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא מֵאַב הַטֻּמְאָה:
מַעְדֵּר. כְּלִי עֵץ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שִׁנַּיִם וּמְהַפְּכִים בּוֹ אֶת הַתֶּבֶן, וְשִׁנָּיו שֶׁל מַתֶּכֶת. וּלְפִי שֶׁהַשִּׁנַּיִם שֶׁל פְּרָקִים וּנְעוּצִים בּוֹ, דִּינוֹ כְדִין מִטָּה שֶׁהִיא שֶׁל פְּרָקִים. וְהַאי וְכֵן, אַטֻּמְאַת שִׁבְעָה קָאֵי, דְּאֵין מַעְדֵּר מִטַּמֵּא מִדְרָס: