ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יז · משנה טו
הָעוֹשֶׂה כְלִי קִבּוּל מִכָּל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ לֹא עֲשָׂאוֹ רָאוּי לְקַבֵּל אֶלָּא מַשֶּׁהוּ:
מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִכָּל מָקוֹם. לִישִׁיבָה מֻעֶטֶת. כְּגוֹן שֶׁהָיָה נִשְׁעָן אוֹ נִתְלֶה בוֹ:
מֵעוֹר הַמַּצָּה. דְּלֹא מָלִיחַ וְלֹא קָמִיחַ וְלֹא עָפִיץ:
וּמִן הַנְּיָר. הֶעָשׂוּי מֵעֲשָׂבִים:
שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה. כֵּיוָן שֶׁחֲקָקוּם:
וְאֵין לָהֶם מַחֲשָׁבָה. אִם חָשְׁבוּ לָמֹד בָּהֶן עָפָר כְּמוֹת שֶׁהֵן חֲקוּקִים מֵאֲלֵיהֶן וְלֹא עָשׂוּ בָהֶן מְלָאכָה, אֵין מַחְשַׁבְתָּן מְבִיאָתָן לִידֵי טֻמְאָה: