ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יז · משנה ט
הָאַמָּה שֶׁאָמְרוּ. לְעִנְיַן שַׁבָּת וְעֵרוּבִין וְסֻכָּה וּמִדּוֹת וְכִלְאַיִם:
בְּאַמָּה בֵּינוֹנִית. הִיא אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. דְּאִיכָּא אַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה [קְטַנָּה מִמֶּנָּה], וְאִיכָּא אַמָּה גְדוֹלָה בַּת שִׁשָּׁה וְאֶצְבַּע, וְאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה הִיא הַבֵּינוֹנִית:
שְׁתֵּי אַמּוֹת. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁבָּהֶן מוֹדְדִים הָאַמּוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן אַמָּה:
בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. חֶדֶר אֶחָד בָּנוּי עַל שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁל עֲזָרָה, וְעָלָיו שׁוּשָׁן הַבִּירָה מְצֻיֶּרֶת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲלֵיהֶם אֵימַת מַלְכוּת:
עַל שֶׁל מֹשֶׁה. עַל אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים:
שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִים בַּקְּטַנָּה. שֶׁהָיָה הַגִּזְבָּר מַתְנֶה עִם הָאֻמָּנִים, כָּךְ וְכָךְ אַמּוֹת בִּנְיָן תַּעֲשׂוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת מֵאַמּוֹת שֶׁל מֹשֶׁה, בְּכָךְ וְכָךְ דָּמִים, וּמַחְזִירִים לוֹ בְמִדַּת הָאַמָּה הַיְתֵרָה עָלֶיהָ אֶצְבַּע, כְּדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ מִשֶּׁלָּהֶם עַל תְּנָאָם, פֶּן יִפְחֲתוּ וְנִמְצְאוּ בָאִין לִידֵי מְעִילָה שֶׁנֶּהֱנוּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ. וְלָמָּה שְׁתַּיִם, חֲדָא לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, שֶׁכְּשֶׁמַּתְנִים עִם צוֹרְפֵי זָהָב וָכֶסֶף לַעֲשׂוֹת טַבְלָא בַּת אַרְבַּע וְחָמֵשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה שֶׁל מֹשֶׁה, מַחֲזִירִים לַמִּדָּה הַיְתֵרָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, לֹא לַמִּדָּה הַיְתֵרָה עָלֶיהָ אֶצְבַּע, לְפִי שֶׁאֻמָּנוּת יְקָרָה הִיא וְאֵין מַפְסִידִין אוֹתָן כָּל כָּךְ: