ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יז · משנה ד
הָרִמּוֹנִים שֶׁאָמְרוּ. הָא דִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין כָּל כְּלֵי בַעֲלֵי בָתִּים שִׁעוּרָן בְּרִמּוֹנִים, כְּשֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנִים אֲחוּזִים זֶה בָזֶה וְיֵצֵא הָאֶחָד דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, זֶהוּ שִׁעוּר שֶׁל מוֹצִיא רִמּוֹן:
כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל וִיהַלֵּךְ. שֶׁמִּתּוֹךְ נִעְנוּעַ שֶׁל נְטִילָה וְהִלּוּךְ מְמַהֵר הָרִמּוֹן לָצֵאת דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב:
וּבְקֻפָּה כְדֵי שֶׁיַּפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו. שֶׁמִּתּוֹךְ הַפְשָׁלָה לַאֲחוֹרָיו הוּא מְמַהֵר לָצֵאת:
שֶׁאֵינָן יְכוֹלִים לְקַבֵּל רִמּוֹנִים. שֶׁהֵן קְטַנִּים:
כְּגוֹן הָרֹבַע. רֹבַע הַקַּב:
שִׁעוּרָן בְּרֻבָּן. כֵּיוָן דְּנִפְחַת רֻבּוֹ, טָהוֹר:
נִפְרְצוּ. נִפְחֲתוּ וְחָסְרוּ:
נִגְמְמוּ. בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶן:
שִׁעוּרָן בְּמַה שֶּׁהֵן. אִם נִשְׁאַר בָּהֶן כְּדֵי לְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא, טְמֵאִין. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: