ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ח
מַפְתֵּחַ שֶׁל אַרְכֻּבָּה. שֶׁמִּתְקַפֵּל כְּאַרְכֻּבָּה עִם הַשּׁוֹק, שֶׁעָשׂוּי כְמִין נוּ"ן כְּפוּפָה שֶׁלָּנוּ. וְרֹב מַפְתְּחוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל הֵם כֵּן:
רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְשֶׁל גַּם. כְּמִין גַּ"ם יְוָנִית שֶׁהִיא כְּמִין נוּ"ן הֲפוּכָה:
הָיוּ בּוֹ חָפִין. כְּשֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גּוּמוֹ, נִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָפִין אוֹ נְקָבִין. חָפִין הֵם הַשִּׁנַּיִם. נְקָבִין, שֶׁנִּכְנָסִים בָּהֶן שִׁנֵּי הַמַּנְעוּל, שֶׁפְּעָמִים יֵשׁ בַּמַּפְתֵּחַ שִׁנַּיִם וְהֵן נִכְנָסִים בְּנִקְבֵי הַמַּנְעוּל וּפוֹתְחִים, וּפְעָמִים יֵשׁ נְקָבִים בַּמַּפְתֵּחַ וּמַכְנִיס אוֹתָן נְקָבִים בְּשִׁנֵּי הַמַּנְעוּל וּפוֹתֵחַ:
אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה. שֶׁלֹּא נִטְּלוּ הֶחָפִין וְלֹא נִסְתְּמוּ הַנְּקָבִין, אֶלָּא שֶׁפָּרְצוּ, כְּגוֹן שֶׁנֶּעֶקְמוּ הֶחָפִין וְנִתְרַחֲבוּ הַנְּקָבִין, שֶׁנּוֹגְעִים זֶה בָזֶה:
מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל. כְּמִין נָפָה שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁהַחַרְדָּל נָתוּן בָּהּ וּמִסְתַּנֵּן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַפְּסֹלֶת:
מִלְּמַטָּן. בְּשׁוּלֵי הַמְסַנֶּנֶת מִשֶּׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִין וְנַעֲשׂוּ שְׁלָשְׁתָּן נֶקֶב אֶחָד, תּוּ לֹא חַזְיָא לְסַנֵּן בָּהּ:
אֲפַרְכֵּס. כְּלִי שֶׁל רֵחַיִם רָחָב מִלְּמַעְלָה וּמֵצֵר וְהוֹלֵךְ מִלְּמַטָּה, וְנוֹתְנִים בּוֹ חִטִּים וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָם קִמְעָא קִמְעָא בָּרֵחַיִם: