ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ד
מַגְרֵפָה. עֲשׂוּיָה לִגְרֹף אֶת הָאֵפֶר מִן הַכִּירָה וּמִן הַתַּנּוּר, וּכְשֶׁהוּסְרָה כַפָּהּ נִשְׁאַר הַבֵּית יָד שֶׁלָּהּ עָשׂוּי כְּעֵין קֻרְנָס שֶׁל נַפָּחִים, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
מְגֵרָה. הִיא מַשּׂוֹר בִּלְשׁוֹן מִקְרָא. סיג"א בְּלַעַ"ז:
אַחַת מִבֵּינְתַיִם טְהוֹרָה. אִם נִטַּל מִכָּל בֵּין שְׁתֵּי שִׁנַּיִם שֵׁן אַחַת, אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לִגְרֹר בָּהּ, הִלְכָּךְ טְהוֹרָה, דְּלֹא חַזְיָא לְתַשְׁמִישָׁהּ:
נִשְׁתַּיֵּר בָּהּ. מִן הַשִּׁנַּיִם הַשְּׁלֵמִים שִׁעוּר הַסִּיט בְּמָקוֹם אֶחָד:
טְמֵאָה. הַמְּגֵרָה, דִּבְאוֹתוֹ מְלֹא הַסִּיט שֶׁהוּא שָׁלֵם חַזְיָא לִגְרֹר. וְשִׁעוּר מְלֹא הַסִּיט, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָאָדָם לְהַרְחִיב בֵּין אֶצְבַּע לָאַמָּה:
מַעֲצָד. כְּלִי בַּרְזֶל שֶׁהֶחָרָשׁ מְנַסֵּר בּוֹ הַנְּסָרִים. דולדור"א בְּלַעַ"ז:
אִזְמֵל. תַּעַר קָטָן שֶׁמָּלִין בּוֹ אֶת הַתִּינוֹק. תַּרְגּוּם חַרְבוֹת צוּרִים, אִיזְמְלִין חֲרִיפִין:
וְהַמַּפְסֶלֶת. בַּרְזֶל מְחֻדָּד קָבוּעַ בְּתוֹךְ עֵץ, וּמוֹלִיכִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ עַל הַלּוּחַ וּמַחֲלִיקִין אוֹתוֹ. לְשׁוֹן פְּסָל לְךָ:
מַקְדֵּחַ. כְּלִי שֶׁבּוֹ מְנַקְּבִים הַלּוּחוֹת:
שֶׁנִּפְגְּמוּ. נִתְבַּקְּעוּ:
נִטַּל חִסּוּמָן. בְּפִי הַחֶרֶב וּבְפִי הַסַּכִּין וּבְפִי הַקֻּרְדֹּם וּבְחֻדּוֹ שֶׁל מַקְדֵּחַ נוֹתְנִים בַּרְזֶל טוֹב וְנֶחְשָׁב, אצאל"ו בְּלַעַ"ז, וְחוֹסְמִין פִּיהֶן בּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חַד לַחְתֹּךְ יָפֶה, וְזֶה קָרוּי חִסּוּמָן:
וְהָרוּקְנִי. הָעֵץ שֶׁהַמַּפְסֶלֶת קְבוּעָה בוֹ קָרוּי רוּקְנִי. וְאִם נִטַּל הַבַּרְזֶל שֶׁפּוֹסֵל וּמַחְלִיק וְנִשְׁאַר הָעֵץ לְבַדּוֹ בְּלֹא הַבַּרְזֶל, טָהוֹר: