ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ב
קֹלִגְרִיפוֹן. כְּלִי שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד כְּמִין שִׁנַּיִם שֶׁתּוֹחֲבִין בַּפַּת אוֹ בַבָּשָׂר וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִן הַתַּנּוּר, וּבְרֹאשׁוֹ הָאַחֵר גּוֹרְפִין בּוֹ גֶחָלִים וָאֵפֶר מִן הַתַּנּוּר:
נִטְּלָה כַפָּהּ. הַצַּד הָרָחָב הֶעָשׂוּי כְּכַף שֶׁגּוֹרְפִין בּוֹ הָאֵפֶר:
טְמֵאָה. מִפְּנֵי הָרֹאשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַשִּׁנַּיִם שֶׁרְאוּיִין לְתַשְׁמִישָׁן:
מִכְחוֹל. רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד כְּעֵין זַכְרוּת לִכְחֹל בּוֹ אֶת הָעַיִן, וְרֹאשׁוֹ הָאַחֵר רָחָב לְנַקּוֹת בּוֹ אֶת הָאֹזֶן:
מַכְתֵּב. רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד כְּמַחַט לִכְתֹּב עַל פִּנְקָס שֶׁל שַׁעֲוָה, וְרֹאשׁוֹ הָאַחֵר עָב וְחָלָק לִמְחֹק בּוֹ הַכְּתָב הֶחָקוּק בַּשַּׁעֲוָה וּלְהַחְלִיקָהּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַחֲזֹר וְלִכְתֹּב בּוֹ:
זוֹמָלִסְטְרָא. רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּף עָשׂוּי לְקַבֵּל אֶת הַזֻּהֲמָא מִן הַקְּדֵרָה וּלְהַעֲבִירָהּ, וְרֹאשׁוֹ הָאַחֵר כְּעֵין מַזְלֵג לְהַעֲלוֹת הַבָּשָׂר:
וְכֵן הַשֵּׁן שֶׁל מַעְדֵּר. בְּרֹאשׁוֹ אֶחָד הוֹפְכִים אֶת הַקַּרְקַע, וּבְרֹאשׁוֹ אַחֵר מְחַבְּרִים כְּלֵי הַמַּחְרֵשָׁה זֶה עִם זֶה:
שִׁעוּר כֻּלָּן. אִם נִטַּל הָרֹאשׁ הָאֶחָד שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי כְדֵי שִׁעוּר בֵּית אֲחִיזָה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ: