ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ז
תַּנּוּר יָשָׁן. שֶׁהֻסַּק כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִים, שֶׁזּוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתּוֹ לִהְיוֹת חֲשׁוּב כְּלִי לְקַבֵּל טֻמְאָה:
חָדָשׁ. שֶׁלֹּא הֻסַּק וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
וּסְרֵידָא עַל פִּי הַיָּשָׁן. וְאֵינָהּ מְמֻרַחַת בְּטִיט, וְאֵין כָּאן צָמִיד פָּתִיל:
נִטַּל הַיָּשָׁן וּסְרֵידָא נוֹפֶלֶת. שֶׁאֵינָהּ נִסְמֶכֶת עַל פִּי הֶחָדָשׁ:
הַכֹּל טָמֵא. שֶׁהַיָּשָׁן שֶׁעָלָיו הַסְּרֵידָא חֲשׁוּב כְּלִי וְאֵינוֹ מַצִּיל אֶלָּא בְּצָמִיד פָּתִיל, וַהֲרֵי אֵין כָּאן צָמִיד פָּתִיל. וְהֶחָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ כְּלִי הָיָה חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה מִשּׁוּם אֹהֶל אִם הָיְתָה הַסְּרֵידָא נִסְמֶכֶת עָלָיו, דְּכָל הַמַּצִּיל מִשּׁוּם אֹהֶל אֵינוֹ צָרִיךְ לְצָמִיד פָּתִיל. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסְּרֵידָה נִסְמֶכֶת עָלָיו אֵין כָּאן אֹהֶל, הִלְכָּךְ הַכֹּל טָמֵא:
אִם אֵין בֵּין חָדָשׁ לַסְּרֵידָא פוֹתֵחַ טֶפַח. אִם אֵין גֹּבַהּ טֶפַח בֵּין הַכִּסּוּי שֶׁעַל הַיָּשָׁן לַפֶּה שֶׁל הַתַּנּוּר הֶחָדָשׁ, נֶחְשָׁב הַכִּסּוּי שֶׁעַל הַיָּשָׁן כְּאִלּוּ הוּא בְּפִי הֶחָדָשׁ, וְנַעֲשָׂה הֶחָדָשׁ אֹהֶל וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר: