ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה א
כָּל כְּלִי עֵץ. שֻׁלְחָן הַכָּפוּל. עָשׂוּי חֻלְיוֹת אוֹ פְרָקִים, וּלְאַחַר שֶׁמְּסִירִים אוֹתוֹ כּוֹפְלִים חֻלְיוֹתָיו אוֹ פְרָקָיו זוֹ עַל זוֹ, וְכָל חֻלְיָא הַוְיָא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמָהּ:
וְתַמְחוּי הַמִּזְנוֹן. קְעָרָה גְדוֹלָה מְאֹד וּבְתוֹכָהּ קְעָרוֹת קְטַנּוֹת, וְנוֹתְנִים בְּכָל קְעָרָה מִן הַקְּטַנּוֹת מִין אֶחָד שֶׁל תַּבְשִׁיל. וּלְפִי שֶׁיֶּשׁ בְּתוֹכָהּ מִינִים הַרְבֵּה, נִקְרָא תַמְחוּי הַמִּזְנוֹן. תַּרְגּוּם לְמִינוֹ לִזְנוֹהִי:
אֱפִיפוֹרִין. כִּסֵּא שֶׁל פְּרָקִים:
הַמָּגֵס. תַּרְגּוּם קְעָרָה מְגִיסְתָּא:
וְקוֹד הַבַּבְלִי. כְּמִין קְעָרָה שֶׁל עֵץ. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים הוּא, בִּמְקֵדָה בְזוּיָה, פֵּרוּשׁ קְעָרָה בְזוּיָה. וְכָל הַכֵּלִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ, נִשְׁאָר לְכָל חֵלֶק מֵהֶם צוּרַת כְּלִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. לְהָסִיר קִסְמִין שֶׁבָּהֶם, דְּקֹדֶם לָכֵן לֹא חֲזוּ לִמְלַאכְתָּן, שֶׁמְּשָׂרְטִים אֶת הַבָּשָׂר. אֲבָל אִם אֵינָן מְחֻסָּרִין אֶלָּא שִׁיפָה שֶׁל צִחְצוּחַ וּמְרִיקָה, הָא קַיְמָא לָן [חֻלִּין כה] דְּגָלְמֵי כְלֵי עֵץ שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּץ וְלָשׁוּף טְמֵאִין:
גָּמַר שֶׁלֹּא לָשׁוּף. שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָשׁוּף עוֹד:
שְׁלֹשָׁה בָתִּים. כְּשֶׁמְּסָרְגִים הַמִּטָּה בַחֲבָלִים, בֵּין כָּל חֶבֶל לְחֶבֶל קָרוּי בַּיִת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: