ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
חֲרָסִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִים. כְּגוֹן עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם שֶׁל זָב וְשֶׁל זָבָה שֶׁנִּשְׁבַּר וַחֲרָסָיו בָּלְעוּ מֵימֵי רַגְלֵיהֶם. וּמַיְרֵי כְגוֹן שֶׁהֱדִיחוּם בְּמַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶן מַשְׁקֶה טָמֵא. דְּאִי לֹא הֱדִיחוּם, נִטְמָא הַתַּנּוּר מֵחֲמַת הַמַּשְׁקִים הַדְּבוּקִין בְּדָפְנוֹתָיו כְּאִלּוּ הֵן בְּעֵין:
שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. כְּלוֹמַר, דֶּרֶךְ מַשְׁקֶה לָצֵאת עַל יְדֵי לִבּוּן הַחֲרָסִים, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ אֵלּוּ הַחֲרָסִים בַּתַּנּוּר בִּשְׁעַת הֶסֵּקוֹ יָצְאוּ הַמַּשְׁקִין מֵהֶן וְטִמְּאוּ הַתַּנּוּר מֵאֲוִירוֹ:
גֶּפֶת. פְּסֹלֶת שֶׁל זֵיתִים לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ שַׁמְנָן:
חֲדָשָׁה. תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ:
יְשָׁנָה. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דְּבִסְתָמָא יָצָא כָל הַמַּשְׁקֶה שֶׁבָּהֶן: