ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ט
בּוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית שְּׁפִיתָה. הַחוֹפֵר בַּקַּרְקַע וְטָח בְּטִיט וְהַטִּיחַ יָכוֹל לַעֲמֹד מֵאֵלָיו, כְּגוֹן תַּנּוּרוֹ שֶׁל בֶּן דִּינַאי דִּתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק תַּנּוּר תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה. וְאִית דְּגָרְסֵי כּוּר בְּכָ"ף, וְהוּא כְּלִי שֶׁמַּתִּיכִין בּוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהַמַּתָּכוֹת, לְשׁוֹן כּוּר הַבַּרְזֶל. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא תַנּוּר שֶׁל נַפָּחִים:
פּוּרְנָה. תַּנּוּר גָּדוֹל שֶׁל חֶרֶס וּפִתְחוֹ בְצִדּוֹ כְעֵין שֶׁלָּנוּ. וְטָהוֹר, מִשּׁוּם דִּמְשַׁמֵּשׁ עִם הַקַּרְקַע, כִּדְקָתָנֵי בַתּוֹסֶפְתָּא:
לִזְבֵּז. שָׂפָה עָבָה:
אִסְטְגִיּוֹת. נְקָבִים כְּעֵין אוֹתָן שֶׁעוֹשִׂים לְתַנּוּרִים:
שְׂפָיוֹת. שָׂפָה דַקָּה. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, דְּלִזְבֵּז וְאִסְטְגִיּוֹת וּשְׂפָיוֹת הַכֹּל אֶחָד, וְלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה שׁוֹנֶה כְפִי הַלָּשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, שֶׁחַיָּב אָדָם לוֹמַר כִּלְשׁוֹן רַבּוֹ: