ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר. כָּל זְמַן שֶׁהַתַּרְנְגוֹל חַי. דְּטֻמְאָה בְלוּעָה הִיא וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה:
וְאִם מֵת טָמֵא. וְהוּא שֶׁלֹּא שָׁהָה כְדֵי עִכּוּל מִשָּׁעָה שֶׁבָּלַע עַד שֶׁמֵּת. וְשִׁעוּר כְּדֵי עִכּוּל בָּעוֹפוֹת, מֵעֵת לְעֵת:
הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ שְׁנִיָּה. דְּלֹא חָזִינַן לַתַּנּוּר כְּמַאן דְּמָלֵא טֻמְאָה וּכְאִלּוּ נָגַע הַשֶּׁרֶץ בַּפַּת, אֶלָּא הַתַּנּוּר תְּחִלָּה, שֶׁהַשֶּׁרֶץ [שֶׁ]הוּא אַב הַטֻּמְאָה נָפַל אֶל תּוֹכוֹ וַעֲשָׂאוֹ רִאשׁוֹן, וְחָזַר הַתַּנּוּר שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְטִמֵּא אֶת הַפַּת וְנַעֲשֵׂית שְׁנִיָּה: