ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
תַּנּוּר תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה. סְתָם תַּנּוּר עָשׂוּי כְּמִין קְדֵרָה גְדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם, וּמְחַבְּרִים אוֹתוֹ בְטִיט עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְרִצְפַּת הַקַּרְקַע הִיא תַחְתִּיתוֹ שֶׁל תַּנּוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּעַצְמוֹ אֵין לוֹ בֵית קִבּוּל, אַף עַל פִּי כֵן טָמֵא, דִּבְתוֹכוֹ תָלָה רַחֲמָנָא וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ תוֹךְ:
תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה. אֵין גָּבְהוֹ שֶׁל תַּנּוּר פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים:
וּשְׁיָרָיו. אִם הָיָה גָדוֹל וְנִטְמָא וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבַּר, לֹא טָהֵר עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִשְׁבָרָיו אַרְבָּעָה:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. דִּתְחִלָּתוֹ וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה:
בְּגָדוֹל. הֶעָשׂוּי לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ כְדֶרֶךְ הַתַּנּוּרִים:
אֲבָל בְּקָטָן. הֶעָשׂוּי לְתִינוֹקוֹת לְצַחֵק בּוֹ:
תְּחִלָּתוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְלָאו דַּוְקָא כָל שֶׁהוּא, דִּבְצִיר מִטֶּפַח לֹא הָוֵי:
וּשְׁיָרָיו בְּרֻבּוֹ. בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק הָעוֹר וְהָרֹטֶב [חֻלִּין דַּף קכד] מַקְשֶׁה עַל מַתְנִיתִין דְּהָכָא, וּבְצִיר מִטֶּפַח לְמַאי חֲזִי. וּמְשָׁנֵי, הַאי וּשְׁיָרָיו בְּרֻבּוֹ אַגָּדוֹל קָאֵי, וְלֹא אַתַּנּוּר קָטָן. וּמוֹתְבִינַן, בְּגָדוֹל, הָא קָאָמַר וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, דְּהָא קָתָנֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּגָדוֹל מַשְׁמַע דְּלֹא פְלִיגֵי חֲכָמִים עַל תַּנָּא קַמָּא בְגָדוֹל כְּלָל. וּמְשָׁנֵי, הָא בְתַנּוּר בַּר שִׁבְעָה הָא בְתַנּוּר בַּר תִּשְׁעָה, כְּלוֹמַר בַּר שִׁבְעָה שְׁיָרָיו בְּרֻבּוֹ, וְאַף עַל פִּי דְלָא הָווּ אַרְבָּעָה וְאֵין תַּנּוּר פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה, הוֹאִיל וּמִתְּחִלָּתוֹ הָיָה כְלִי חָשׁוּב מִשְׁתַּמְּשִׁין בִּשְׁיָרָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין כָּל כָּךְ. וּבְתַנּוּר שֶׁל תִּשְׁעָה דְרֻבּוֹ הָוֵי שִׁעוּר גָּדוֹל, מְטַמֵּא בִּשְׁיָרָיו בְּאַרְבָּעָה, כִּתְחִלָּתוֹ:
מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ. אַתְּחִלַּת תַּנּוּר קָאֵי. מֵאֵימָתַי הַתַּנּוּר מִטַּמֵּא, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ:
מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ. אַף עַל גַּב דִּשְׁאָר כְּלֵי חֶרֶס סַגִּי לְהוּ בְצֵרוּף כִּבְשָׁן, תַּנּוּר דְּבָעֵי לְדַבֵּק בּוֹ טִיט לְעַבּוֹתוֹ לְהַחֲזִיק חֻמּוֹ לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַד שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ. וּמִיהוּ לֹא בָעֵי הֶסֵּק גָּדוֹל כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ פַת, אֶלָּא כְדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִים, פַּת שֶׁבְּלִילָתָהּ רַכָּה הָעֲשׂוּיָה כִסְפוֹג, דִּבְהֶסֵּק מֻעָט סַגִּי לַהּ:
מִשֶּׁיַּסִּיק אֶת הֶחָדָשׁ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בַּיָּשָׁן. דְּחָדָשׁ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִים בָּעֵי הֶסֵּק מְרֻבֶּה מִן הַיָּשָׁן. וְאִם הֻסַּק הֶחָדָשׁ הֶסֵּק מֻעָט דִּבְהֶסֵּק כָּזֶה הָיָה יָשָׁן רָאוּי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִים, הַיְנוּ גְמַר מְלַאכְתּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: