ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הַחֶרֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד. כְּגוֹן חֶרֶס הַפּוֹרֵשׁ מִן הֶחָבִית וּמִן הַקְּדֵרָה בִּמְקוֹם הָאֹזֶן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּלֹא סְמִיכָה מִפְּנֵי כֹבֶד הָאֹזֶן שֶׁמַּכְבִּיד וּמַכְרִיעוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד שֶׁהוּא חַד בְּתַחְתִּיתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לָשֶׁבֶת שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ:
נִטְּלָה הָאֹזֶן טָהוֹר. דִּכְלִי חֶרֶס כֵּיוָן שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת שׁוּב אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם:
וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. דְּלֵית לֵיהּ הַךְ סְבָרָא:
אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה. לְאָרְכָּהּ כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֵישֵׁב עַל תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא עַל דָּפְנוֹתֶיהָ:
רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה דְהָא דִתְנַן הַדַּקִּים שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס יוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים שֶׁהֵן טְמֵאִים, הַיְנוּ מִן הַשּׁוּלַיִם וְלֹא מִן הַדְּפָנוֹת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שֶׁבֶר הַכְּלִי יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. דְּסָבְרֵי כֵלִים עֲשׂוּיִין לְהוֹשִׁיבָן עַל דָּפְנוֹתֵיהֶן לִפְרָקִים: