ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
מֵחַם. כְּלִי שֶׁמְּחַמְּמִים בּוֹ הַמַּיִם:
בְּחֹמֶר. טִיט עָב:
חַרְסִית. דַּק כְּחֶרֶס. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, כְּתִישַׁת חֲרָסִים:
הַנּוֹגֵעַ בַּחֹמֶר טָמֵא. לְפִי שֶׁהוּא נִדְבָּק וּמִתְחַבֵּר בַּמֵּחַם וַחֲשׁוּב כְּעַצְמוֹ שֶׁל כְּלִי, הִלְכָּךְ אִם נִטְמָא הַמֵּחַם נִטְמָא הַחֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹ כְּמוֹתוֹ, וְהָאֳכָלִים הַנּוֹגְעִים בַּחֹמֶר טְמֵאִים:
וּבַחַרְסִית טָהוֹר. דְּחַרְסִית אֵינוֹ נִדְבָּק וּמִפְרִיךְ וְנָפִיל, וְלָא חֲשִׁיב כְּעַצְמוֹ שֶׁל כְּלִי:
קוּמְקוּם. יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֵּחַם. וּבְלַעַ"ז קוֹרְאִין לוֹ קומקומ"ו:
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַחַמִּין. שֶׁהַזֶּפֶת נִתָּךְ וְנָמֵס בְּמַיִם חַמִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַצּוֹנֵן אֵינוֹ חֲשׁוּב כְּלִי וְטָהוֹר:
וְכֵן הָיָה אוֹמֵר בִּכְלֵי זֶפֶת. כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מִן הַזֶּפֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֵן טְהוֹרִין, הוֹאִיל וְאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הַחַמִּין כַּצּוֹנֵן. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ בִּכְלֵי זֶפֶת, בְּכֵלִים הַזְּפוּתִים, וּמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל כֵּיצַד, כְּלֵי נְחֹשֶׁת שֶׁזְּפָתָן טְהוֹרִים. אִם הָיוּ הַכֵּלִים טְמֵאִים וְנָגַע אָדָם אוֹ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין בַּזֶּפֶת, טְהוֹרִים, דְּאֵין הַזֶּפֶת חִבּוּר וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּעַצְמוֹ שֶׁל כְּלִי:
וְאִם לְיַיִן. וְאִם זְפָתָן מִתְּחִלָּה לָשׂוּם בְּתוֹכָן יַיִן וְאֵין דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּחַמִּין כְּלָל:
טְמֵאִין. דְּאָז הָוֵי הַכְּלִי צָרִיךְ לַזֶּפֶת וְהָוֵי זֶפֶת חִבּוּר: