ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה. כְּמוֹ כֹתֶל רָעוּעַ. שֶׁלֹּא נָפְלוּ חֲרָסֶיהָ אֲבָל הִיא רְעוּעָה כָל כָּךְ שֶׁאִם יְטַלְטְלוּהָ וַחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת בְּתוֹכָהּ תִּשָּׁבֵר לְגַמְרֵי. וּטְהוֹרָה הִיא כִּדְאָמְרִינַן לְקַמָּן בְּאִידָךְ פִּרְקִין [מִשְׁנָה ב]:
וּטְפָלָהּ. שֶׁטַּח פָּנֶיהָ:
בִּגְלָלִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַחֲרָסִים:
נִשְׁבְּרָה. שֶׁנָּפְלוּ הַחֲרָסִים וְדִבֵּק הַשְּׁבָרִים בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים, אוֹ שֶׁהֵבִיא חֲרָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְדִבְּקָן וְאַחַר כָּךְ טְפָלָן בִּגְלָלִים, טְהוֹרָה. וְהוּא הַדִּין טְפָלָן בְּטִיט, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חָזַר וּצְרָפָהּ בַּכִּבְשָׁן:
חֶרֶס מַחֲזִיק רְבִיעִית. וּכְגוֹן שֶׁהַחֶרֶס בָּאָה מֵחָבִית הַמַּחְזֶקֶת מִלֹּג וְעַד סְאָה, דְּשִׁעוּרָהּ בִּרְבִיעִית כִּדְפָרֵישְׁנָא לְעֵיל:
כֻּלָּן מִטַּמְּאִין בְּמַגָּע. דְּכֻלָּן נַעֲשִׂים יָד לְאוֹתוֹ חֶרֶס, וּמִטַּמְּאִין מִשּׁוּם יָד. וּכְנֶגְדּוֹ בִּלְבַד מִטַּמֵּא בַּאֲוִיר, דְּאֵין אֲוִיר לְיַד כְּלֵי חֶרֶס: