ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס. כְּלֵי חֶרֶס הַדַּקִּין וּקְטַנִּים, בֵּין שֶׁהֵן עַצְמָן אֵינָן מַחֲזִיקִין אֶלָּא כְדֵי סִיכַת קָטָן, בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנִשְׁאֲרוּ קַרְקְרוֹתֵיהֶן, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ קַרְקְעוֹתֵיהֶן דְּהַיְנוּ שׁוּלַיִם שֶׁכְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, אוֹ נִשְׁאֲרוּ דָפְנוֹתֵיהֶן וִיכוֹלִים לְבַדָּן לֵישֵׁב בְּלֹא סְמִיכָה, עֲדַיִן כֵּלִים הֵן. וְאִם מַחֲזִיקִין שֶׁמֶן כְּדֵי סִיכַת קָטָן, כְּלוֹמַר כְּדֵי סִיכַת אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ, טְמֵאִין. וְהָכִי מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, סִיכַת קָטָן, אֵבָר קָטָן שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ:
עַד לֹג. שִׁעוּר זֶה שֶׁל סִיכַת קָטָן, לְשִׁבְרֵי כְלִי שֶׁלֹּא הָיָה מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לֹג. דְּאִם הָיָה תְחִלָּתוֹ יוֹתֵר מִלֹּג, בָּעִינַן שִׁעוּר גָּדוֹל לִשְׁבָרָיו יוֹתֵר מִכְּדֵי סִיכַת קָטָן:
מִלֹּג וְעַד סְאָה. כְּלִי שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ מַחֲזִיק מִלֹּג וְיוֹתֵר מִלֹּג עַד סְאָה, שִׁעוּר שְׁבָרָיו בִּרְבִיעִית הַלֹּג. וּלְיָתֵר מִסְּאָה עַד סְאָתַיִם, שִׁעוּר שְׁבָרָיו בַּחֲצִי לֹג. וְכֵן כֻּלָּם:
אֲנִי אֵינִי נוֹתֵן בָּהֶם מִדָּה. לְפִי גֹדֶל הַכְּלִי וְקָטְנוֹ, אֶלָּא לְפִי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹתָן וּלְפִי צוּרַת הַכֵּלִים:
אֶלָּא הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס וְכוּ'. שֶׁאֵין לָהֶם צוּרַת קְדֵרוֹת וְהֵם קְטַנִּים בְּיוֹתֵר, שִׁעוּר שִׁבְרֵיהֶן כְּדֵי סִיכַת קָטָן. וּמִשֶּׁהִגִּיעוּ לִהְיוֹת כְּתַבְנִית קְדֵרוֹת קְטַנּוֹת, שִׁעוּרָן בִּרְבִיעִית:
חָבִיּוֹת לוּדִיּוֹת. חָבִיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת בְּלוֹד:
לַחְמִיּוֹת. שֶׁנַּעֲשׂוֹת בְּבֵית לֶחֶם. וְהֵן גְּדוֹלוֹת מֵאוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוֹת בְּלוֹד:
חֲצָבִים גְּדוֹלִים. כַּדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר:
הַפַּכִּין הַגְּלִילִים. שֶׁנַּעֲשִׂים בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל:
וְהֶחָבִיּוֹנוֹת. חָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְהַיְנוּ דַקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס:
וְאֵין לָהֶן דְּפָנוֹת. דְּדַוְקָא הַשּׁוּלַיִם טְמֵאוֹת אִם נִשְׁאַר בָּהֶן כְּדֵי סִיכַת קָטָן, אֲבָל הַדְּפָנוֹת טְהוֹרוֹת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: