ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה. מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. דְּבִמְצֹרָע כְּתִיב (שם יג) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ קִדֵּשׁ הָעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ מֻקָּפוֹת חוֹמָה בְּיָמָיו שֶׁיִּהְיוּ כְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשָּׁם מְצֹרָעִים:
וּמְסַבְּבִים לְתוֹכָן מֵת. מֻתָּר לְנָשְׂאוֹ בָּעִיר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד מָקוֹם שֶׁיִּרְצוּ טוֹבֵי הָעִיר לְקָבְרוֹ שָׁם:
יָצָא. הַמֵּת מִן הָעִיר:
אֵין מַחֲזִירִים אוֹתוֹ. בָּעִיר לְקָבְרוֹ שָׁם, וַאֲפִלּוּ רָצוּ טוֹבֵי הָעִיר, דְּכֵיוָן דְּיָצְאָה טֻמְאָה מִן הָעִיר אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָהּ: