ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת. הַשֶּׁרֶץ. שְׁמֹנָה שְׁרָצִים הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְכוּ', הֵן אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בָּהֶם בְּמוֹתָם, וְשִׁעוּרָן לְטַמֵּא בְּכָעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן הַחֹמֶט תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ בְכָעֲדָשָׁה. אֲבָל הָאֵבָרִים אֵין לָהֶם שִׁעוּר, אֲפִלּוּ פָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ מְטַמְּאִין. וְדַוְקָא כְשֶׁהוּא לַח הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא יָבֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמוֹתָם, כְּעֵין מוֹתָם:
וְשִׁכְבַת זֶרַע. דַּוְקָא שִׁכְבַת זֶרַע דְּיִשְׂרָאֵל וְגָדוֹל, אֲבָל דְּנָכְרִי אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן, דְּקֶרְיוֹ שֶׁל נָכְרִי טָהוֹר גָּמוּר. וְכֵן שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל קָטָן נַמִּי לֹא מְטַמְּאָה, דִּכְתִיב (שם טו) וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע, אִישׁ וְלֹא קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, דְּאֵין בִּיאָתוֹ בִיאָה. וְשִׁעוּרָהּ לָרוֹאֶה, בְּמַשֶּׁהוּ, אֲפִלּוּ כְּעֵין חַרְדָּל. וְלַנּוֹגֵעַ, בְּכָעֲדָשָׁה. וְדַוְקָא שִׁכְבַת זֶרַע לַחָה מְטַמְּאָה, דִּכְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע, בִּרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ. וּמִדְּלֹא קָחֲשִׁיב תַּנָּא דִידָן בַּעַל קֶרִי בַּהֲדֵי אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, שְׁמַע מִנַּהּ דְּאֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וְהָכִי תְנַן בְּסוֹף מַסֶּכֶת זָבִים, בַּעַל קֶרִי כְּמַגַּע שֶׁרֶץ, דְּלֹא הָוֵי אֶלָּא רִאשׁוֹן:
וּטְמֵא מֵת. אָדָם שֶׁנִּטְמָא בְמֵת. אֲבָל כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בְמֵת הֵן כַּמֵּת עַצְמוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶן נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה. וְכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְאָדָם שֶׁנִּטְמָא בְמֵת אוֹ בְאָדָם שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְמֵת, הֲווּ אַב הַטֻּמְאָה וּטְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה כָאָדָם, כְּדִתְנַן פֶּרֶק קַמָּא דְאֳהָלוֹת. אֲבָל כְּלֵי חֶרֶס וָאֳכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁנָּגְעוּ בְמֵת אֵין נַעֲשִׂים אַב הַטֻּמְאָה. וְדַוְקָא יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה כְּשֶׁנָּגַע בְּמֵת, אֲבָל לֹא נָכְרִי, וְכֵן נֵפֶל שֶׁנּוֹלַד בֶּן שְׁמֹנָה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אִם נָגַע בְּמֵת:
וּמְצֹרָע בִּימֵי סָפְרוֹ. מְצֹרָע שֶׁהֻחְלַט בְּאֶחָד מִן הַנְּגָעִים וְנִתְרַפֵּא, וְהֻכְשַׁר בְּצִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְתִגְלַחַת, וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים וּבַשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וְאוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים קְרוּיִין יְמֵי סָפְרוֹ, וּמְטַמֵּא אָדָם, דְּנֶאֱמַר כִּבּוּס בְּגָדִים בִּימֵי חִלּוּטוֹ וְנֶאֱמַר כִּבּוּס בְּגָדִים בִּימֵי סָפְרוֹ, מַה לְּהַלָּן מְטַמֵּא אָדָם אַף כָּאן מְטַמֵּא אָדָם:
וּמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. מְטַמְּאוּ בְמַגָּע. וְאִם יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, מְטַמְּאוּ אַף בְּמַשָּׂא, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. דִּכְתִיב (במדבר יט) וּמַזֶּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנּוֹגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב, וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ שֶׁהַמַּזֶּה טָהוֹר, וְלֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן שִׁעוּר לַנּוֹשֵׂא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בוֹ כְדֵי הַזָּאָה. וְחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין מַיִם לְמַיִם, לוֹמַר לְךָ מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה מְטַמְּאִים אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, וְשֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה מְטַמְּאִים אָדָם לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין וְלֹא לְטַמֵּא בְגָדִים:
וּכְלֵי חֶרֶס בַּאֲוִיר. כְּשֶׁנָּפְלָה טֻמְאָה בַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס, בֵּין נָגְעָה בַכְּלִי בֵּין לֹא נָגְעָה, נִטְמָא הַכְּלִי. וְאִם נָגְעָה הַטֻּמְאָה בַכְּלִי מִבַּחוּץ, לֹא נִטְמָא בִּנְגִיעָה זוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ וְגוֹ' יִטְמָא, מִתּוֹכוֹ נִטְמָא וְאֵינוֹ נִטְמָא מֵאֲחוֹרָיו:
וְאֵינָם מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. דְּכָל הָנָךְ אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת דַּחֲשִׁיבֵי הָכָא כְתִיב בְּהוּ הַנּוֹגֵעַ וְלֹא כְתִיב בְּהוּ הַנּוֹשֵׂא: