ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ז
הַבַּרְסִין וְהַבַּרְדְּסִין. שְׁנֵיהֶם עֲשׂוּיִין מִצֶּמֶר וּמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַמִּטּוֹת אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ דַּקִּין וְאֵלּוּ עָבִין:
דַּלְמְטִיקְיוֹן. בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, קאלצי"ש בְּלַעַ"ז:
מִנְעַל הַפִּנּוֹן. מִנְעָל שֶׁעוֹשׂוֹת מִפְּסֹלֶת הַצֶּמֶר:
עַד שֶׁיִּבְדֹּק. שֶׁמָּא יֵשׁ פִּשְׁתָּן מְעֹרָב בָּהֶן:
הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם. מֵחוֹף הַיָּם שֶׁהוּא מִמְּדִינַת הַיָּם:
שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַקַּנְבּוֹס. מִשְׁנָה זוֹ נִשְׁנֵית בָּרִאשׁוֹנָה בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה הַפִּשְׁתָּן מָצוּי בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהַפִּשְׁתָּן מָצוּי בְּכָל מָקוֹם כֻּלָּם צְרִיכִים בְּדִיקָה, הִלְכָּךְ הַלּוֹקֵחַ בְּגָדִים תְּפוּרִים מִן הַנָּכְרִי בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא יִלְבַּשׁ עַד שֶׁיִּבְדֹּק יָפֶה:
וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶב. מִנְעָלִים שֶׁל עוֹר וּמְחֻפִּים בִּפְנִים בִּלְבָדִים אוֹ בְצֶמֶר עָב וּמַגִּיעִין עַד הַיָּרֵךְ, כְּעֵין אוֹתָן שֶׁקּוֹרִין בורזקי"ש בְּלַעַ"ז וּבַעֲרָבִי כופ"ש. וּלְפִי שֶׁעֲשׂוּיִן לְחַמֵּם הָרֶגֶל קְרוּיִין שֶׁל זֶרֶב, לְשׁוֹן יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ (איוב ו):
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא פִּשְׁתִּים מְעֹרָב בָּהֶם: