ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
פְּרוּטִיּוֹת. מִין פְּרָדוֹת שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד [עֲלֵיהֶן] וּלְבָרֵר עַל יְדֵי סִימָנִים אֵיזֶה מֵהֶם אִמּוֹ חֲמוֹר וְאֵיזֶה מֵהֶם אִמּוֹ סוּס, הִלְכָּךְ אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה:
וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. שֶׁכֻּלָּם מִין אֶחָד וְאִמָּם סוּס, וּבִלְשׁוֹן עֲרָבִי קוֹרִין לְסוּסְיָא נְקֵבָה רמ"ך, וְדוֹמֶה לוֹ (אסתר ח) בְּנֵי הָרַמָּכִים:
אַדְנֵי הַשָּׂדֶה. חַיָּה הַגְּדֵלָה בַּשָּׂדוֹת, וּכְמִין חֶבֶל גָּדוֹל יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ שֶׁגְּדֵלָה בוֹ אוֹתָהּ חַיָּה, וּשְׁמָהּ יָדוֹעַ, וְהוּא יִדְעוֹנִי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וּמְחֻבָּר בְּטַבּוּרוֹ בְּאוֹתוֹ חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הָאָרֶץ, וְצוּרָתוֹ צוּרַת אָדָם בְּפַרְצוּף וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם וְאֵין כָּל בְּרִיָּה רַשָּׁאָה לִקְרַב אֵלָיו כִּי הוּא הוֹרֵג וְטוֹרֵף כָּל הַקָּרֵב אֵלָיו. וּכְשֶׁרוֹצִים לָצוּד אוֹתוֹ מוֹרִים בְּחִצִּים בַּחֶבֶל עַד שֶׁנִּפְסָק, וְצוֹעֵק בְּקוֹל מַר וּמֵת מִיָּד, וְאֵלָיו רָמַז בְּאִיּוֹב (ה) כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְּרִיתֶךָ:
מְטַמֵּא בָּאֹהֶל כָּאָדָם. דִּכְתִיב (במדבר יט) וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בָּאָדָם שֶׁגָּדֵל בַּשָּׂדֶה:
הַקֻּפָּד. שֶׁרֶץ שֶׁגּוּפוֹ מָלֵא קוֹצִים, וּכְשֶׁאָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ כּוֹפֵל עַצְמוֹ וּמַכְנִיס יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבִטְנוֹ וְנַעֲשֶׂה כְּכַדּוּר, וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז אריצ"ו:
חֻלְדַּת הַסְּנָיִים. חֻלְדָּה הַגְּדֵלָה בַּסְּנֶה:
כַּזַּיִת בְּמַשָּׂא. דִּמְסַפְּקָא לְהוּ אִם מִין חַיָּה וּמְטַמְּאָה נִבְלָתוֹ בְּכַזַּיִת וּמְטַמְּאָה נַמִּי טֻמְאָה חֲמוּרָה בְּמַשָּׂא לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, אוֹ מִין שֶׁרֶץ הוּא וּמְטַמֵּא בְּכָעֲדָשָׁה אֲבָל אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּנִבְלַת בְּהֵמָה אֶלָּא בְּמַגָּע כְּשֶׁרֶץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה וְלֹא בְחֻלְדַּת הַסְּנָאִים: