ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
עָצִיץ נָקוּב. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן, וְזָרַע בְּתוֹכוֹ:
מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם. אִם הִנִּיחוֹ בַּכֶּרֶם אוֹ בְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם מְקַדֵּשׁ כְּאִלּוּ נִזְרַע בָּאָרֶץ:
אֲסוּרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹכוֹ לְכַתְּחִלָּה, וְאִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ, דְּלֹא הֲוֵי כְּזוֹרֵעַ בָּאָרֶץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם. עָצִיץ נָקוּב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבוּאָה שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ, וְהֶעֱבִירוֹ בְּכֶרֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲנָבִים כְּפוֹל הַלָּבָן, וְלֹא הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אֶלָּא הֶעֱבִירוֹ תַּחַת הַגְּפָנִים בִּלְבָד, אִם הוֹסִיפוּ הַזְּרָעִים בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָתוֹ חֵלֶק מִמָּאתַיִם עַל מַה שֶּׁהָיוּ תְּחִלָּה, אָסוּר הַזֶּרַע שֶׁבֶּעָצִיץ, אֲבָל הַגְּפָנִים לֹא קָדְשׁוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִנִּיחוֹ בַּקַּרְקַע. וּלְעֵיל בְּפֶרֶק כֶּרֶם שֶׁחָרַב פֵּרַשְׁנוּ כֵּיצַד רוֹאִין אִם הוֹסִיף אֶחָד מִמָּאתַיִם: