ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
הָאַנָּס. שֶׁגָּזַל כֶּרֶם וּזְרָעוֹ:
וְיָצָא מִלְּפָנָיו. שֶׁחָזַר הַכֶּרֶם לִבְעָלָיו כְּשֶׁהוּא זָרוּעַ:
קוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַּמּוֹעֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָבָר הָאָבֵד, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן הִתִּירוּ לִקְצֹר בַּמּוֹעֵד שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כִּמְקַיֵּם כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. אִי נַמִּי אִם הוּא יָרֵא שֶׁמָּא יוֹסִיף מָאתַיִם בַּמּוֹעֵד אָז הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, דְּאַף עַל גַּב דְּהָאַנָּס לֹא אֲסָרָן דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוֹסִיפוּ מָאתַיִם לְאַחַר שֶׁחָזְרָה לַבְּעָלִים קִדֵּשׁ, דְּלֹא גָרַע מִלִּכְשֶׁאֶחֱזֹר אֲלַקְּטֶנּוּ אוֹ סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁקִּדֵּשׁ:
עַד שְׁלִישׁ. אִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ בִּשְׂכַר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁאִם לֹא מָצָא פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּשְׁלִישׁ יוֹתֵר עַל שְׂכָרָן הָרָאוּי יִתֵּן כְּדֵי שֶׁיַּעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר עַל זֶה לֹא יִתֵּן אֶלָּא קוֹצֵר כְּדַרְכָּן אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מִשְׁתַּהִין בַּכֶּרֶם. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ מִמַּה שֶׁשָּׁוִין פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַשָּׂדֶה יִתֵּן לַפּוֹעֲלִים כְּדֵי לַעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ שׁוֹוִי פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַזֶּרַע לֹא יִתֵּן, אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּקְצוֹר כְּדַרְכּוֹ:
מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס. כְּלוֹמַר מֵאֵימָתַי נִקְרָא הַכֶּרֶם עַל שֵׁם הָאַנָּס לְהֵחָשֵׁב כְּשֶׁלּוֹ לְאָסְרוֹ בִּזְרִיעָה:
מִשֶּׁיִּשְׁקָע. שֵׁם הַבְּעָלִים מִן הַכֶּרֶם וְיִקָּרֵא עַל שֵׁם הַגַּזְלָן, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה תִּהְיֶה הַכֶּרֶם חֲשׁוּבָה כְּשֶׁלּוֹ וִיקַדֵּשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּזְרַע בָּהּ: