ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת תְּבוּאָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּלֹא דָאִין דִּינָא דְגַרְמֵי, שָׁאנֵי הָכָא דְּקָא עֲבִיד מַעֲשֶׂה בְּיָדַיִם:
אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְלֹא דוֹמֶה לִשְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה כְּגוֹן הַנּוֹתֵן חֵלֶב וְדָם בִּקְדֵרַת חֲבֵרוֹ אוֹ בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ דְּאוֹסְרָן, דְּשָׁאנֵי כִּלְאַיִם דִּכְתִיב בְּהוּ (דברים כב) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם דְּמַשְׁמַע כַּרְמְךָ וְלֹא כֶרֶם אַחֵר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ, אֵין לִי אֶלָּא כַּרְמְךָ כֶּרֶם אַחֵר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּלְאָיִם מִכָּל מָקוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי [וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן] וְלֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא: