ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ. וְעוֹבֶרֶת הַהַבְרָכָה חוּץ לְשִׁשָּׁה טְפָחִים, דִּבְתוֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים אֲפִלּוּ יֵשׁ עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אָסוּר, מִשּׁוּם עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית:
לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. אֲבָל מִן הַצַּד מֻתָּר, דִּזְרָעִים לַצְּדָדִים לֹא מִשְׁתָּרְשֵׁי, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין הֶעָפָר תִּחוֹחַ וּמַלְקִין יְסוֹדוֹת הַכֹּתֶל כְּשֶׁנִּזְרָעִים אֶצְלוֹ, אֲבָל אֵין הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּהֶן מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְטַעֲמָא דְּלֹא יָבִיא זֶרַע עַל הַגֶּפֶן הַמֻּבְרֶכֶת אֲפִלּוּ חוּץ לַעֲבוֹדָתָהּ, לְפִי שֶׁהַגֶּפֶן רַךְ וְנִכְנָסִים שָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים בַּגֶּפֶן וַהֲוֵי הַרְכָּבַת יָרָק בְּאִילָן. אֲבָל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁאֵינָן רַכִּין שָׁרֵי:
אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. שֶׁתָּחַב הַגֶּפֶן בְּתוֹךְ הַדְּלַעַת אוֹ בְּתוֹךְ הַסִּילוֹן אָסוּר, מִשּׁוּם דְּשָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים נוֹקְבִים וּמְפַלְּשִׁין עַד הַגֶּפֶן כְּשֶׁאֵין עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר. וּמִשּׁוּם זְרָעִים בַּדְּלַעַת לֹא מִתְּסָר, כְּגוֹן שֶׁהַדְּלַעַת יְבֵשָׁה:
סִילוֹן. צִנּוֹר וּמַרְזֵב וְסִילוֹן אֶחָד הוּא. וּבְסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס דַּוְקָא מַיְרֵי, דִּבְסִילוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת אֵין צָרִיךְ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע. קָשֶׁה. דְּסֶלַע רַךְ [מִתְפַּלֵּשׁ] וְנִפְתָּח מִן הַשָּׁרָשִׁים:
הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן. גֶּפֶן עֲקוּמָה וְנִכְפֶּפֶת עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְחוֹזֶרֶת וְנִזְקֶפֶת כְּמִין אַרְכֻּבָּה עֲקוּמָה, כְּשֶׁבָּאִים לִמְדּוֹד שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵן עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית מוֹדְדִין מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא חוֹזֵר וְזוֹקֵף. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁאֵין הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה אֶלָּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא נְטוּעָה בִּמְקוֹם כְּפִיפָתָהּ, אֲבָל אִם הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה וְנִכָּר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַגֶּפֶן הָעֲקוּמָה אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן: