ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
פִּסְקֵי עָרִיס. מְפָרֵשׁ לַהּ וְאָזֵיל:
שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד. כְּלוֹמַר מוֹסִיף עוֹד עַל שְׁמֹנֶה אַמּוֹת דָּבָר מֻעָט, וְהִיא שִׁשִּׁית אַמָּה דְּהַיְנוּ טֶפַח:
שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. כְּגוֹן שֶׁנָּטַע אַחַד עָשָׂר גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר וְחָרַב גֶּפֶן הָאֶמְצָעִי וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי עָרִיסִין, שֶׁאֵין עָרִיס פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ גְּפָנִים:
שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ. לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּלֹא חָשֵׁיב עָרִיס כֶּרֶם נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לָזֶה וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לָזֶה וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר, וּלְמַאן דְּחָשֵׁיב לֵיהּ כֶּרֶם צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִזְרֹעַ אֶלָּא אוֹתוֹ וָעוֹד. מִיהוּ אֲפִלּוּ מַאן דְּחָשֵׁיב עָרִיס כֶּרֶם לָאו לְכָל מִילֵי, מִדְּלֹא בָעֵי בְּפִסְקֵי עָרִיס שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כְּמוֹ בְקָרַחַת הַכֶּרֶם, וְעוֹד דְּהַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֶּרֶם מְקַדֵּשׁ וְהַזּוֹרֵעַ מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס מִשִּׁשָּׁה טְפָחִים וְאֵילָךְ לֹא מְקַדֵּשׁ כְּדִלְקַמָּן [פֶּרֶק ז מִשְׁנָה ג]: