ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁשּׁוּרָה אַחַת שֶׁל שְׁתֵּי גְפָנִים וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל שָׁלֹשׁ. וַאֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר לְקַמָּן גַּבֵּי הַמְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לֹא קִדֵּשׁ דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הָכָא מוֹדֶה דְּמִצְטָרְפִין לֶאֱסֹר הַזְּרָעִים, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ:
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם רָחָב שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, דִּבְרֹחַב שְׁמֹנֶה אַמּוֹת אָמְרִינַן בְּשִׁלְהֵי פִּרְקִין דְּאֵין מִצְטָרְפוֹת:
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. לִהְיוֹת קְרוּיִין כֶּרֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת:
אִם עֵרְסָן מִלְּמַעְלָה. שֶׁהֶעֱלָה רָאשֵׁי הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי הַגָּדֵר וּמִתְעָרְבִין אוֹתָם שֶׁבְּצַד הַגָּדֵר מִזֶּה עִם אוֹתָם שֶׁבְּצַד הַגָּדֵר מִזֶּה. וְעֵרְסָן הוּא לְשׁוֹן אֵיזֶה עָרִיס דִּתְנַן לְקַמָּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו', כְּלוֹמַר שֶׁעָשָׂה לָהֶן עֶרֶשׂ: