ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
אֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם. מָקוֹם שֶׁבֵּין גָּדֵר לַכֶּרֶם גֶּדֶר הַכֶּרֶם הוּא קָרוּי, וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
וְאֵיזֶהוּ מְחוֹל הַכֶּרֶם. שֶׁצָּרִיךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, מָקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְרָמִים. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר מָקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְרָמִים כְּכֶרֶם שֶׁחָרַב בְּאֶמְצָעוֹ הוּא נִדּוֹן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מוֹכִיחַ דְּלֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵיזֶהוּ מְחוֹל הַכֶּרֶם בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁאֵין שׁוּרוֹת הַכְּרָמִים שָׁווֹת שֶׁל זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן דְּכֶרֶם שֶׁל צַד זֶה שֶׁל מָחוֹל שׁוּרוֹתֶיהָ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב וְשֶׁבְּצַד אַחֵר מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, דְּאִם הָיוּ מְכֻוָּנִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּנִרְאֶה כְּקָרַחַת הַכֶּרֶם וּבָעֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵיזֶהוּ גָדֵר. הַמַּפְרִישׁ בֵּין הַכֶּרֶם שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ כֶּרֶם מִצַּד זֶה וְלִזְרֹעַ מִצַּד אַחֵר, וְכֵן חָרִיץ: