ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
קָרַחַת הַכֶּרֶם וּמְחוֹל הַכֶּרֶם. מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. אִם קָרַחְתָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת מֻתָּר לִזְרֹעַ לְשָׁם, פָּחוֹת מִכָּאן לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. וְיֵשׁ גְּפָנִים כָּל סְבִיבוֹת הַקָּרְחָה שֶׁהִיא שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְכֵן אִם הָלְכָה הַקָּרַחַת עַל פְּנֵי רֹחַב הַכֶּרֶם, שֶׁאֵין גְּפָנִים אֶלָּא מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַקָּרַחַת:
אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם אֲפִלּוּ בָּאַמָּה הָאֶמְצָעִית, דְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּצַד הַכֶּרֶם מִזֶּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּצַד הַכֶּרֶם מִזֶּה הֲווּ עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם, דַּעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדִתְנַן לְקַמָּן, לְפִי שֶׁהָיוּ בּוֹצְרִים בִּשְׁוָרִים וּבַעֲגָלוֹת וּבְעֵת הַחֲרִישָׁה חוֹרְשִׁים אוֹתָהּ בִּשְׁוָרִים, הִלְכָּךְ אוֹתָן אַרְבַּע אַמּוֹת כַּכֶּרֶם דָּמוּ, וְאִם נִשְׁאֲרוּ בֵּינְתַיִם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת חוּץ מֵאוֹתָן אַרְבַּע לְכָל צַד לֹא בָטְלֵי לְגַבֵּי כֶרֶם וּמֻתָּר לְזָרְעָן, בָּצִיר מִשְּׁמֹנֶה אַמּוֹת שָׁדֵי פַּלְגָא לְהָכָא וּפַלְגָא לְהָכָא, בָּטְלֵי לְגַבֵּי כֶרֶם וְכַכֶּרֶם דָּמוּ וְאָסוּר לִזְרֹעַ בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. וּלְבֵית שַׁמַּאי לֹא חָשִׁיב שָׂדֶה פָּחוֹת מִשְּׁמֹנֶה אַמּוֹת, הִלְכָּךְ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת בָּעִינַן אַרְבַּע לַעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם מִכָּאן וּכְנֶגְדָּן מִכָּאן, פָּשׁוּ לְהוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שָׁדֵי שְׁמֹנֶה לְהָכָא וּשְׁמֹנֶה לְהָכָא, אִיכָּא שָׂדֶה וְלֹא בָטְלֵי: