ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
דְּלַעַת בְּיָרָק. הַבָּא לִטַּע דְּלַעַת אֵצֶל יָרָק עֲבוֹדָתָהּ כַּיָּרָק דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. אֲבָל אִם בָּא לִטַּע דְּלַעַת בִּתְבוּאָה צָרִיךְ לְהַרְחִיב לוֹ בֵּית רֹבַע כְּשִׁעוּר עֲבוֹדַת הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהוּא מְקוֹם זְרִיעַת רֹבַע הַקַּב:
שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים נוֹתְנִים לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְקִילָא שׁוּרָה מִדְּלַעַת יְחִידִית, דִּדְלַעַת יְחִידִית בִּתְבוּאָה צְרִיכָה בֵּית רֹבַע, לְפִי שֶׁשּׁוּרָה מִנַּכְּרָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלֵיכָּא עִרְבּוּב כְּמוֹ בִדְלַעַת יְחִידִית. וְשִׁשָּׁה טְפָחִים דִּתְנַן הָכָא הֲוֵי שִׁעוּר רֹחַב, אֲבָל שִׁעוּר אֹרֶךְ לֹא אִתְפָּרֵשׁ בְּמַתְנִיתִין, וּבַתּוֹסֶפְתָּא פֵּרְשׁוּ דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּר הָאֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה:
וְאִם הִגְדִּילָה. הַשּׁוּרָה וְנִכְנְסוּ הָעֲנָפִים בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים, יַעֲקֹר מִלְּפָנֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ וְנִכְנְסוּ בְּתוֹךְ שִׁעוּר זֶה:
נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ. שֶׁל שׁוּרַת הַדְּלוּעִים אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַתְּבוּאָה:
הֲתַחְמִיר זוֹ מִן הַגֶּפֶן. דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ד' הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ כֶרֶם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְהָכִי נַמִּי בְּשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים אֵין לְהַחְמִיר וְלִתֵּן לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת, דְּאֵין לְהַחְמִיר בְּכִלְאֵי זְרָעִים יוֹתֵר מִבְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם:
מָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן. אַף עַל גַּב דְּאִסּוּר כִּלְאֵי זְרָעִים קִיל מֵאִסּוּר כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, מִכָּל מָקוֹם הָא אַשְׁכְּחָן דִּלְגֶפֶן יְחִידִית כְּשֶׁבָּא לִטַּע אוֹתָהּ בִּתְבוּאָה נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְלִדְלַעַת יְחִידִית נוֹתְנִים לָהּ בֵּית רֹבַע שֶׁהֵן עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהוֹלֶכֶת מֵרָחוֹק, הָכִי נַמִּי אֵין לִתְמוֹהַּ אִם לְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל גְּפָנִים נוֹתְנִים לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים וּלְשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִין נוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת:
כָּל שְׁלֹשָׁה דְלוּעִין לְבֵית סְאָה. רַבִּי מֵאִיר פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר שֶׁלִּדְלַעַת יְחִידִית בִּתְבוּאָה נוֹתְנִים לָהּ בֵּית רֹבַע, וְסָבַר אִיהוּ דְנוֹתְנִים לָהּ שְׁלִישִׁית בֵּית סְאָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי סָבַר שְׁלִישִׁית בֵּית כּוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כֻלָּם אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא בִּלְבָד. וּדְלַעַת הַשְּׁנוּיָה בְּמַתְנִיתִין הִיא דְּלַעַת יְוָנִית בִּלְבָד שֶׁעָלִים שֶׁלָּהּ רְחָבִים וּמְסַכְּכִים וּמִסְתַּבְּכִים טְפֵי, אֲבָל דְּלַעַת מִצְרִית עִם שְׁאָר דְּלוּעִין דִּינָן כִּשְׁאָר יְרָקוֹת: