ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִים בָּעֲרוּגָה. הָא דְשָׁרִינַן לְעֵיל חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה, וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינֵי זֵרְעוֹנִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ גְּבוּל טֶפַח, הַנֵּי מִילֵי בְּמִינֵי יְרָקוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ לְזָרְעָם עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, אֲבָל מִינֵי זְרָעִים שֶׁדַּרְכָּן לִזְרֹעַ מֵהֶן שָׂדֶה גְדוֹלָה לֹא, מִשּׁוּם דְּמֵחֲזוּ כְּכִלְאַיִם:
אֲפוּנִים הַשּׁוּפִים. אֲפוּנִים חֲלָקִים שֶׁנִּרְאִין כְּאִלּוּ הֵן מְשׁוּפִין בִּכְלִי שֶׁמְּשָׁפִין וּמַחֲלִיקִין בּוֹ הָעֵצִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר אֲפוּנִים [הַשּׁוּפִים קְטַנִּים], גַּמְלוֹנִים גַּסִּים וּגְדוֹלִים לְשׁוֹן אֲרַמִּי קוֹרִין לְדָבָר גָּדוֹל גַּמְלוֹנָא:
גְּבוּל. כְּמִין אִצְטַבָּא שֶׁל טִיט מְגֻבָּל שֶׁעוֹשִׂין סָבִיב לָעֲרוּגָה לִדְרִיסַת רַגְלֵי אָדָם:
שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח. כְּשֶׁזָּרְעוּ [בוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִינֵי זֵרְעוֹנִים] וְנִתְמַעֵט, מֻתָּרִים הַזֵּרְעוֹנִים שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּתְמַעֵט וְאֵין צָרִיךְ לַעֲקֹר מִשּׁוּם מְקַיֵּם כִּלְאַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ בִּשְׁעַת זְרִיעָה. וּמִיהוּ אֵינוֹ יָכוֹל לִזְרֹעַ בּוֹ [בַּתְּחִלָּה] לְאַחַר שֶׁנִּתְמַעֵט עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ עַל גֹּבַהּ טֶפַח:
אַחַת מִכָּאן. בִּשְׂפַת הַתֶּלֶם לְרָחְבּוֹ וְאַחַת בַּשָּׂפָה הָאַחֶרֶת וְאַחַת בְּאֶמְצַע הַתֶּלֶם, וְהוֹלֵךְ וְזוֹרֵעַ מִכָּל מִין עַד שֶׁיִּהְיוּ מְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְשֶׁהֵן עֲמֻקִּים טֶפַח לִרְבוּתָא נָקַט מִשּׁוּם דְּבַיְרוּשַׁלְמִי אִיכָּא מַאן דְּאָסַר דְּמֵחֲזֵי כְּחָבוּשׁ: