ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה י
כָּל שֶׁהוּא בְּתוֹךְ בֵּית רֹבַע. כְּגוֹן נְקָעִים מְלֵאִים מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִזְרִיעָה עוֹלִים לְמִדַּת בֵּית רֹבַע לֵחָשֵׁב הֶרְחֵק בֵּין מִין וָמִין:
אֲכִילַת הַגֶּפֶן. מַה שֶּׁהַגֶּפֶן תּוֹפֶסֶת וְאוֹכֶלֶת סְבִיבוֹתֶיהָ, דְּהַיְנוּ כְּדֵי עֲבוֹדָתָהּ, עוֹלֶה לְמִדַּת בֵּית רֹבַע לְהַשְׁלִים עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה אֹרֶךְ עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב, דְּאָמְרִינַן לְעֵיל שֶׁהוּא שִׁעוּר בֵּית רֹבַע שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין מִין לְמִין. וְכֵן הַקֶּבֶר נַמִּי עוֹלֶה. וְכֵן הַסֶּלַע, וּבְסֶלַע שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה מַיְרֵי, דְּאִי גָּבוֹהַ עֲשָׂרָה הֲוֵי מְחִצָּה וּמַפְסִיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
תְּבוּאָה בִתְבוּאָה בֵּית רֹבַע. הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּין וְרוֹצֶה לִזְרֹעַ בָּהּ שְׂעוֹרִים, צָרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּית רֹבַע, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיוּ חִטִּין מַקִּיפִים אֶת הַשְּׂעֹרִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, דְּהָתָם לֹא מְהַנְיָא הַרְחָקָה עַד שֶׁיְּהֵא פָּתוּחַ מֵרוּחַ אַחַת:
יָרָק בִּתְבוּאָה בֵּית רֹבַע. וְדַוְקָא בִּמְרֻבָּע הוּא דְּבָעִינַן הָכִי, אֲבָל אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה שֶׁל יָרָק בְּתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל תְּבוּאָה, עוֹשֶׂה אֹרֶךְ שׁוּרָה שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֶׁהֶחְמִירוּ בִּמְרֻבָּע טְפֵי מִבְּשׁוּרָה, וְהָכִי אָמְרִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָרָק בִּתְבוּאָה שִׁשָּׁה טְפָחִים. דְּסָבַר לֹא מַחְמְרִינַן בִּמְרֻבָּע טְפֵי מִבְּשׁוּרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: