ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
עַד שֶׁתַּתְלִיעַ. וְשִׁעוּרָהּ הֲוֵי כְּשֶׁתִּשְׁהֶה בָּאָרֶץ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּקַרְקַע לַחָה, וּבִיבֵשָׁה צָרִיךְ יוֹתֵר:
וְיוֹפַךְ. יַהֲפֹךְ הַקַּרְקַע בַּמַּחֲרֵשָׁה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִצְמָח הַזֶּרַע:
כַּמָּה יְהֵא חוֹרֵשׁ. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחֲרֹשׁ תְּלָמִים תְּלָמִים קְטַנִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, אֶלָּא כְּתַלְמֵי הָרְבִיעָה, כִּתְלָמִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַחֲרֹשׁ אַחַר שֶׁתֵּרֵד הָרְבִיעָה, שֶׁחוֹרְשִׁים תְּלָמִים גְּדוֹלִים:
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁיֵּר רֹבַע לְבֵית סְאָה. שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְהֻפָּךְ אֶלָּא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בַּקַּרְקַע שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ, דְּהַיְנוּ רֹבַע קַב לְבֵית סְאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל: