ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
כָּל סְאָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֹבַע. הַקַּב דְּהַיְנוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לִסְאָה, שֶׁהַסְּאָה שִׁשָּׁה קַבִּין:
יְמַעֵט. אוֹתוֹ מִין אַחֵר הַמְעֹרָב בּוֹ עַד שֶׁיִּפְחַת הָרֹבַע וְיִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הַסְּאָה, וּמֻתָּר לִזְרֹעַ וְלֹא מִתְּסַר מִשּׁוּם זוֹרֵעַ כִּלְאַיִם:
יָבוֹר. מִכֵּיוָן שֶׁהֻזְקַק לְמַעֵט יָסִיר הַכֹּל, מִשּׁוּם דְּמֵחֲזֵי כִּמְקַיֵּם כִּלְאַיִם מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לִבְרֹר אִם לֹא הָיָה בּוֹרֵר אֶת כֻּלּוֹ. אֲבָל תְּחִלָּתוֹ פָּחוֹת מֵרֹבַע שָׁרֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
בֵּין מִמִּין אֶחָד. בֵּין שֶׁאוֹתוֹ רֹבַע מִמִּין אֶחָד בֵּין מִמִּינִין הַרְבֵּה צָרִיךְ לְמַעֵט:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִמִּין אֶחָד. דְּאֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר רֹבַע:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם לַסְּאָה. אִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְתַנָּא קַמָּא כְּגוֹן סְאָה שְׂעוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֹבַע שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְכֻסְּמִין, לְתַנָּא קַמָּא צָרִיךְ לְמַעֵט, לַחֲכָמִים אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט, דְּאֵין שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל מִצְטָרֵף לְכֻסְּמִין כֵּיוָן דְּלֹא הֲווּ כִּלְאַיִם בִּסְאָה שֶׁל שְׂעוֹרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: