ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
שִׁקְמָה. אִילַן תְּאֵנָה שֶׁגָּדֵל בַּיְעָרִים:
סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. לְאַחַר שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנִשְׁאֲרוּ שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ נִקְרָא סַדָּן, וְאֵין נוֹטְעִין יָרָק לְתוֹכוֹ דַּהֲוֵי יָרָק בְּאִילָן:
פֵּיגָם. עֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ רוד"א בְּלַעַ"ז:
קִדָּה. מִין אִילָן שֶׁל בְּשָׂמִים תַּרְגּוּם קִדָּה קְצִיעָה, וּכְתִיב (תהלים מה) מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ:
חֲצוּב. מִין יָרָק שֶׁשָּׁרָשָׁיו יוֹרְדִים בְּעֹמֶק הָאָרֶץ בְּיֹשֶׁר וְאֵינָם נוֹטִים לְכָאן וּלְכָאן, וּבוֹ תִּחֵם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ:
מְקֵרוֹ. לְשׁוֹן קֹר שֶׁתְּהֵא הַתְּאֵנָה מְקָרֶרֶת הַחֲצוּב שֶׁהוּא חַם בְּיוֹתֵר. פֵּרוּשׁ אַחַר שֶׁתִּהְיֶה עָלָיו לְצֵל לְשׁוֹן קוֹרָה:
מֵימֶיהָ לְתוֹכָהּ. שֶׁהָאֲבַטִּיחַ לַח וּמָלֵא מַיִם:
חַלָּמִית. בַּעֲרָבִי כובוז"א וּבְלַעַ"ז מלוו"א: