ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר:
דּוּרְכִּיוֹת. אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּגְבוֹהוֹת זוֹ עַל זוֹ, שֶׁשָּׁם הַשּׁוֹמְרִים עוֹמְדִים וּמְנִיפִים בְּסוּדָרִין:
וְעַד בֵּית חִדּוּדוֹ. הוּא רֹאשׁ הַמִּדְבָּר. וּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁמִּשֶּׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר שָׁם נַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַצּוּק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
הוֹלְכִין מִיל. כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה רִאשׁוֹנָה, וּכְשֶׁחוֹזְרִין וְשׁוֹהִין אַחַר כָּךְ כְּדֵי הִלּוּךְ מִיל כְּבָר יָדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר: