ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
שְׁנֵי שְׂעִירֵי. בְּמַרְאֶה. שְׁנֵיהֶם לְבָנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם שְׁחוֹרִים.
וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים. דִּתְלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי. (ויקרא טז) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירִים. וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. וְכֵיוָן דִּשְׂעִירִים תְּרֵי מַשְׁמַע, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי שְׁנֵי שְׁנֵי תְּלָתָא זִימְנֵי, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים:
וְיֹאמַר אִם שֶׁל שֵׁם מֵת כוּ'. הָכִי מִפָּרְשָׁהּ, אִם שֶׁל שֵׁם מֵת יֹאמַר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת יֹאמַר זֶה [שֶׁעָלָה] עָלָיו וְכוּ':
וְהַשֵּׁנִי. אִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת וְעַכְשָׁיו יֵשׁ כָּאן שְׁנַיִם לַשֵּׁם, אֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר מִזּוּג רִאשׁוֹן וְאֶחָד מִזּוּג שֵׁנִי, וּבְאֶחָד מֵהֶן יִתְכַּפְּרוּ, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה. וְכֵן אִם שֶׁל שֵׁם מֵת וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁנַיִם לַעֲזָאזֵל, הָאֶחָד יִשְׁתַּלַּח וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה. וְשֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי הוּא שֶׁיִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְשֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן הוּא שֶׁיִּקְרַב אִם הוּא שֶׁל שֵׁם, אוֹ יִשְׁתַּלַּח אִם הוּא שֶׁל עֲזָאזֵל, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וְאִם אֵרְעָה לָהֶן שְׁעַת פְּסוּל עֲדַיִן יְכוֹלִין לְהִתַּקֵּן כְּשֶׁיִּזְדַּוֵּג לוֹ אַחֵר:
שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. דְּכִי גְּמִירֵי חַטָּאוֹת מֵתוֹת, בְּיָחִיד גְּמִירֵי. וּשְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים חַטְּאוֹת צִבּוּר הֵן, דִּכְתִיב (ויקרא טז) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח. וְחַטָּאת מֵתָה הוּא שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתָהּ לְבַיִת אֶחָד וּמַנִּיחִין אוֹתָהּ שָׁם עַד שֶׁתָּמוּת:
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה נִשְׁפַּךְ הַדָּם. שֶׁל שָׂעִיר שֶׁל הַשֵּׁם, יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דְּהָא לֹא אִתְעָבִידָא מִצְוָה דְּדָם, וּבְכָל הָעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּבִגְדֵי לָבָן בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ חֻקָּה כְּתִיב בְּהוּ לְעַכֵּב, וְצָרִיךְ לְהָבִיא דָּם אַחֵר וְאִי אֶפְשָׁר אֶלָּא בְּהַגְרָלָה, וְכֵיוָן דְּאִית לֵיהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הָרִאשׁוֹן:
מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אַף עַל גַּב דְּשִׁלּוּחַ לֹא מְעַכֵּב לְדִבְרֵי הַכֹּל, דְּכִי כְּתִיב חֻקָּה לְעַכֵּב אַדְּבָרִים שֶׁהַכֹּהֵן עוֹשֶׂה בְּבִגְדֵי לָבָן, לֹא עַל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּיַד אִישׁ עִתִּי, מִכָּל מָקוֹם יָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם) יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו, עַד אֵימָתַי זָקוּק הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲמֹד חַי, עַד שְׁעַת מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָא אִם מֵת קֹדֶם לָכֵן אֵין כַּפָּרַת הַדָּם כְּלוּם, לְכָךְ צָרִיךְ תַּשְׁלוּמִים. וּבְלֹא הַגְרָלָה אִי אֶפְשָׁר, וְזָקוּק לִשְׁנַיִם, וְרִאשׁוֹן יִדָּחֶה, דְּהַכֹּל מוֹדִים בִּשְׁחוּטִים שֶׁנִּדְחִים: