ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
הוֹצִיאוּ לוֹ. מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים:
וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ. כְּמִדָּתָהּ בַּחוּץ כָּךְ מִדָּתָהּ בִּפְנִים, מַה בַּחוּץ הָיָה חוֹפֵן בְּחָפְנָיו מַמָּשׁ וְלֹא בִּכְלִי, כָּךְ בִּפְנִים כְּשֶׁמְּעָרֶה הַקְּטֹרֶת מִן הַכַּף לְתוֹךְ חָפְנָיו לֹא הָיָה מְעָרֶה בִּכְלִי עָשׂוּי כְּמִדַּת חָפְנָיו אֶלָּא לְתוֹךְ חָפְנָיו מַמָּשׁ:
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ. לְפִי שֶׁהִיא כְּבֵדָה וְחַמָּה וְכַף הַקְּטֹרֶת קַלָּה הֵימֶנָּה, לְכָךְ מַחְתָּה בִּימִינוֹ וְכַף בִּשְׂמֹאלוֹ:
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל. נִכְנָס וּמְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ לַמַּעֲרָב:
לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרֹכוֹת. לְפִי שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אִם הַמְּחִצָּה הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים שֶׁהָיְתָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְהָיָה עָבְיָהּ אַמָּה, אִי אוֹתָהּ אַמָּה כְּלִפְנִים אוֹ כְּלַחוּץ, לְפִיכָךְ עָשׂוּ שְׁתֵּי פָּרֹכוֹת, אַחַת חִיצוֹנָה וְאַחַת פְּנִימִית, וּבֵינֵיהֶן אֲוִיר אַמָּה, לִקְלֹט בֵּינֵיהֶן אֲוִיר מְקוֹם הַמְּחִצָּה:
הַחִיצוֹנָה פְרוּפָה מִן הַדָּרוֹם. רַבָּנָן קָאָמְרִי לַהּ, דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי וְאָמְרֵי וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בַּמִּשְׁכָּן בִּלְבַד נֶאֱמַר.
פְּרוּפָה. רֹאשָׁהּ כְּפוּלָה לְצַד הַחִיצוֹן וְנֶאֱחֶזֶת בְּקֶרֶס שֶׁל זָהָב לִהְיוֹת [פְּתוּחָה] מִן הַדָּרוֹם וְעוֹמֶדֶת:
מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן. נִכְנָס בִּפְרִיפַת הַדָּרוֹם וּמְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִפְרִיפַת הַצָּפוֹן:
הִגִּיעַ לַצָּפוֹן. מִשֶּׁנִּכְנַס לְתוֹךְ חֲלַל בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים הָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, לֵילֵךְ עַד בֵּין הַבַּדִּים שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הֶחָלָל, שֶׁהַבַּדִּים הָיוּ אֲרֻכִּין עַד הַפָּרֹכֶת, רֹאשׁוֹ אֶחָד לַמַּעֲרָב וְהַשֵּׁנִי לוֹ לַמִּזְרָח, אֶחָד בְּרֹאשׁ הָאָרוֹן לַצָּפוֹן וְאֶחָד בְּרֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם:
מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת. שֶׁהַמְהַלֵּךְ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם שְׂמֹאלוֹ לַמִּזְרָח, וְהַפָּרֹכֶת הָיְתָה בַּמִּזְרָח, נִמְצָא שְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת:
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן. לִמְקוֹם אָרוֹן, וְלֹא לָאָרוֹן מַמָּשׁ, דִּבְבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיָה שָׁם אָרוֹן:
דֶּרֶךְ כְּנִיסָתוֹ. שֶׁלֹּא הָיָה מֵסֵב אֶת פָּנָיו לָצֵאת, אֶלָּא יוֹצֵא דֶּרֶךְ אֲחוֹרָיו וּפָנָיו לָאָרוֹן:
וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וְזוֹ הִיא, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁאִם שָׁנָה זוֹ שְׁחוּנָה, פֵּרוּשׁ חַמָּה, שֶׁתְּהֵא גְּשׁוּמָה, וְלֹא יַעֲדֵי עֲבִיד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה, וְלֹא יִהְיוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה זֶה מִזֶּה וְלֹא מֵעַם אַחֵר, וְלֹא תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים, פֵּרוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִין שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים:
בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. בַּהֵיכָל:
שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל. שֶׁיֹּאמְרוּ מֵת הוּא: